גילוי נאות, אני מנהל, מנהל של צוות עובדים מורחב, כאלו שנתונים למרותי ופוחדים להמרות את פי. כמנהל אני משאיר אפס מקום לטעויות.
אבל אף אחד מעובדיי לא יודע שבסופו של דבר אני כלבונת זנותית מיוחמת עם חוטיני שנכנס עמוק עמוק לחריץ וכלובון שמכסה דגדגן קטן וחמוד.
חוויתי לא מעט דברים קשים בחיי, שלא כאן המקום לפורטם והגעתי למצב נפשי לא פשוט, חוסר השקט מבעבע בתוכי ללא הרף. הגעתי למצב שרמזור אדום מידי הרבה זמן אני צופר לו....
ואז הכרתי את מלכתי האלוהית ובבת אחת השקט הנפשי הגיע, החיוך הטיפשי שמרוח על פניי כמו זנזונת שרואה זין בידיעה שאני שייך למלכתי, ה12 הצלפות הכואבות בטוסיק שהפכו את ישבני לחם וזמין יותר, בליעת רגלי המלכה הקדושות בסשן, ושתיית המים מקערת הכלב ומהרצפה נותנים לי אושר בל יתואר, והשתוקקות אדירההה לסשן הבא.
עזבו אתכם לרגע ממשחק התפקידים, כשאני שייך למלכה כזאת יש סיבה אמיתית לקום בבוקר! הלוואי שיום אחד אזכה לפגוש את האדם האישי עם הלב הענק שבמלכה הזאת שלי ולא רק את המלכה הקשוחה שלי. אני עקשן גדול😜 זה עוד יגיע.