לפני שנתיים. 24 באוקטובר 2021 בשעה 14:42
מהמעט שהכרתי, היו בה המוןןן אנרגיות ושמחת חיים וברצוני לומר לי ולכולם/ן משהו לזכרה.....
אין לדעת בנבכי נפש האדם לאחר מעשה, מה גרם לה לחתוך מאיתנו, אבל עצם זה שאדם מוכר לנו נזקק למעשה נורא כזה, צריך לגרום לנו ל"אבל אשמים אנחנו", אם כל אחד מאיתנו היה רואה את האחר ולא רק את עצמו אולי היו לנו סימנים מעידים ויכולנו להקשיב, לעזור, להושיט כתף ויד חמה.
במקום לומר אחר מעשה כמה טוב ומושלם היה האדם, אם נגיד לו את זה קודם ונאזין לו ונהיה קשובים לבעיותיו, זה יחסוך מקרים דומים.
אם כל אחד מאיתנו יפסיק לשנוא את האחר/ לחסום/ להטריד ובמקום זה נלמד לאהוב את השני, לכבד אותו, לחשוב מה טוב לו ולא רק מה טוב לנו, ככה אולי נמנע את המקרה הבא.
יהי זכרה של קוקי ברוך.
