אז עברתי המון מלכות, שולטות מכל הסוגים, וכמו בכל דבר יש רצונות לשני הצדדים וכל מי שיאמר אחרת הוא שקרן.... שום דבר מהעבדות של עד לפני 150 שנה אינו כמו שהיום, העבד של היום קיים תחת המלכה בעיקר כי רצונו בכך ואחרי שולטות רבות אני חש כי הגעתי אל המנוחה והנחלה. כי הרצון העז שלי אל מלכתי הוא כנה ועמוק, וגם אם ישנם דברים החסרים לי, העוצמות שהיא מעניקה לי מחפים על כל דבר. בהתחלה הייתי מבולבל, הפגישה נדחתה שוב ושוב וחדלתי לרגע להאמין שתהיה , אבל הכול היה שווה לקראת הרגע שבו הייתי ברצפה למרגלות עיניה התכולות ומבטה המלגלג.
חוויתי הרבה בחיי, הרבה מכפי שאדם רגיל צריך לעבור, אני אדם שמראה ביטחון עצמי מופרז בחייו האישיים, אך זה רק מכסה על חוסר ביטחון עצום , חיים מלאי חרדות , תחושת לוזריות וייאוש עצמי. המלכה שלי ריינה, בעיקר גרמה לי למה שטרם חוויתי עם שולטות אחרות, לתחושת יציבות אמיתית, להרגשה של איכפתיות אמיתית משולבת בהשפלה והקטנה. לראשונה הרגשתי חפץ אבל עם בעלים שאיכפת לו מהחפץ שלו, אני יכול לשוחח איתה על כל דבר, לצחוק איתה, לשתף. היא תמיד קשובה אלי וממלאת את כל החוסרים שבי. יש בה שילוב מדהים של קשיחות ואנושית, מעריך שמרגע לרגע זה רק יגבר, ואולי אולי, נשמתי הפצועה יום אחד תתוקן לחלוטין. ההתמסרות הטוטאלית אליה גורמת לי לאושר וככל שאני מושפלת ונלעגת יותר תחתיה, מקומי הטבעי נעים ובטוח יותר. ושוב, מי שיגיד שאין לעבד רצונות אינו יודע מה הוא סח. לי יש רצון, רצון עז, להשתייך אליה לתמיד!
