לפני 5 שנים. 7 בינואר 2019 בשעה 23:04
נמאס לי לפנטז.
על אהבה, על הבנה, על הכלה.
בעיקר נמאס לפנטז על מישהיא לנהל איתה שיחה מבלי לקבל מבטים נגעלים או מודאגים.
מישהיא לדבר איתה על סרטים, משחקים, ספרים באותה נונשלנטיות שנדבר בה על כאב, צייתנות ושליטה.
אז יצאתי לדרך עם לב פתוח.
ולא משנה כמה אדמם, אמשיך ואגלה את עצמי.
