לפני 5 שנים. 6 בפברואר 2019 בשעה 20:01
דודה של חבר של אמא של אחות של השליח של השכנה שלי שהציץ לה במקלחת פעם סיפרה לי שלהיות בכלוב זה להיות עם בלוג!
בחיים לא כתבתי בלוג.
גם כשזה היה בשיא האופנה, חשבתי שבלוגים זה לאנשים שספוגים בעצמם יותר מידי.
בגדול זה נכון (אל תגידו לי שלא, בחייאת)
אבל אני עדיין עושה את זה, וזה מרגיש טוב לחפור למסמך וורד (ולאנשים שפוטנציאלית קוראים את זה) על הרגשות שלי.
על הפעם ההיא שמושיקו מהמכולת קרא לי חננה כי קניתי קרחון סגול ולא אדום.
מה כותבים בבלוג? עדיף כבר שיחה פנים מול פנים. טקסט על מסך לא מסוגל להעביר את העושר של שפת גוף ואינטונציה.
ובכלל, כולם יודעים שערסים לא סגורים על המיניות שלהם, אז מה הטעם להתבכיין?
אז זהו? אני בלוגר עכשיו? איפה נרשמים?
