צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בטריטוריה שלי

לפני 4 שנים. 9 באפריל 2020 בשעה 5:37

- רעב לתחושת ידיי הנוחתת בעוצמה על עכוזך הלוהט .
- רעב לתחושה חניקה ולמבט בהלה שקט.
- רעב לנשיכה חזקה שגוררת תחנוני הפסקה וגופך נאבק ובועט.
- רעב חייתי להתחבר לריח נשמתך כעת.

 

 

לפני 4 שנים. 8 באפריל 2020 בשעה 5:48

לא פחות ממופלא - הצורך הקיים בנשמת הנשלטת אל מול המנגינה שמנגנת החיה , מנגינה אשר מותאמת בדיוק לצרכי הנשלטת שבבעלותה.
הרמוניה מושלמת ושלווה!!!
חג שמח. 

לפני 4 שנים. 7 באפריל 2020 בשעה 21:19

מריח את נשמתה,
מאית שניה לאחר מכן היא מוטלת על מיטתה...ידיי מכסות פיה ואפה.. המבט המבוהל וחסר האונים בעינייה...ההפריה ההדדית : שיווי המשקל המושלם בין נפש השולט לנפשה של הנשלטת שלו!

 

לפני 4 שנים. 7 באפריל 2020 בשעה 3:53

הצורך שבי לנעוץ שיניי, לחוש בשר ולסמן :

לקשור, לרעש חבטת ידיי , למבט כואב, לריח פחד, לראש מושפל, לצווחת כאב  אל מול אנחת הנאה מידיי ומשיניי - מתוך נפשי ועצמותיי.

להגיע לרגע בו אני חש את השקט הניבט מחלון עינייך ,
ולחיבוק חם וענק שעוטף , נפשך ,רגלייך, שדייך,  פנייך.

יום מאתגר לסובבים אותי , בוקר נפלא .

לפני 4 שנים. 3 באפריל 2020 בשעה 21:14

הרעב:
למבט תחתיי.

לרעד,חשש  הרוטטים ממנה אלי.
כמו זאב בכלוב , מרייר ונוהם שוב ושוב ...

רעב:
לחבל כחול, עכוז אדום, דמעה שקופה, רטייה שחורה.

רעב!
לכלוא אותה בעולמי השלוו, להעניק לה שקט נקי מכאב.

ולבסוף כשהנפש נרגעת, 2 נשמות ,יפה וחיה - שלוות, שלובות - ביחד.

רעב!!!

 

 

לפני 4 שנים. 3 באפריל 2020 בשעה 21:06

הרעב:
למבט תחתיי.

לרעד,חשש  הרוטטים ממנה אלי.
כמו זאב בכלוב , מרייר ונוהם שוב ושוב ...

רעב:
לחבל כחול, עכוז אדום, דמעה שקופה, רטייה שחורה.

רעב!
לכלוא אותה בעולמי השלוו, להעניק לה שקט נקי מכאב.

ולבסוף כשהנפש נרגעת, 2 נשמות ,יפה וחיה - שלוות, שלובות - ביחד.

רעב!!!

 

 

לפני 4 שנים. 3 באפריל 2020 בשעה 7:24

מטפטף ורעב לטרף ראוי.
למבט עיניים ,חשש וריח פחד רויי.
לקשור אותה בחוזקה למיטה.
להרגיש את מאבק מנבכי נשמתה.

לפני 4 שנים. 1 באפריל 2020 בשעה 18:42

עצרתי את הרכב , בסמוך לכביש המהיר ,
שדות ירוקים פרוסים למכביר.
העולם כה שקט וירוק וטבעי,
ככה אוהב !!!!! זאב נשמתי.
צריף מוזנח , נכנס ..דלת חורקת...והחיה שבי מתעוררת: רואה אותה קשורה בשרשרת , השוט בידי חובט בגבה הצנום,
מריח, מרגיש כל נים בגופה השחום.

לפני 4 שנים. 31 במרץ 2020 בשעה 19:09

לעיתים חש שאני היחיד בעולם :

הטריטוריה שחייבת להיות אמיתית , נקייה ושקופה. 

זאב בודד שמחפש נפש אחת כמוני, אחת ויחידה.

נשלטת יחידה שתשלים ותכיל ותחייה איתי , לצידי , לרגליי - שלמה , נקייה שקופה וזכה.

ואז אוכל ...לעיתים....להניח ראשי על כתפה, להריח את השקט, להוריד מגננות  ולעצום עיניי בשלווה.