לפני 4 שנים. 7 באפריל 2020 בשעה 3:53
הצורך שבי לנעוץ שיניי, לחוש בשר ולסמן :
לקשור, לרעש חבטת ידיי , למבט כואב, לריח פחד, לראש מושפל, לצווחת כאב אל מול אנחת הנאה מידיי ומשיניי - מתוך נפשי ועצמותיי.
להגיע לרגע בו אני חש את השקט הניבט מחלון עינייך ,
ולחיבוק חם וענק שעוטף , נפשך ,רגלייך, שדייך, פנייך.
יום מאתגר לסובבים אותי , בוקר נפלא .