לפני 4 שנים. 12 במאי 2020 בשעה 22:33
נכנסת לחדר, חניקה וסטירה,
סימן שהתחלנו ואין כאן ברירה,
קולר מולבש על צאוורה,
יורדת על 4, כנועה תחתיי בנשמתה,
מפשיל מכנסיה...אדום עכוזה,
לשונה על כף רגלי, שלווה בנפשה,
נוזלים חמימים על גופה הכנוע,
מרווה צמאונה והכל כאן רגוע,
מובלת אל עבר ספה אפורה,
כנועה ופרוסה לרגליי אדונה,
ידייה כבולות, חנק גרונה,
מוציאה לשונה לרגליי אדונה,
וכאב, הנאה, דמעה ותחינה,
ולוחשת "מספיק...." ו"תמשיך.." ..באותה נשימה,
מתענגת על מול חשש, פחד, כאב,
שקט מופלא ופשוט מהלב.
וחולפות השעות, העולם נעלם,
ושלווה עוטפת נשמת בת אדם.