בטריטוריה שלי

מכחול בידיי, מצייר נשמתי,
פרפר וזאב ניצבים כאן מולי,
הזאב בנפשי יוצא מהצל ,
חושף שיניים נוהם מתפתל,
ואת לרגליי, קשורה לקן ציורי,
מצליף בגבך, כמו מכחול מתוכי.
ונושם פיסת שמיים, משב רוח חם,
מביט לתוכי, זאב באדם.
ורוחי הפראית כמו ים סוער וכחול ,
כל כך פשוט ונקי כ-בד ומכחול.