בטריטוריה שלי

שוכב במרפסת תחת כיפת השמיים,
מביט לרקיע, כוכב מנצנץ בינתיים,
ריח של טבע וחום באויר,
נפשו של זאב וברקע שיר,
שיר שנוגע בנשמתי למכביר,
ושקט בחוץ אל מול רעש העיר,
ניגודים קיצוניים כמו ניגודי נשמתי,
זאב חשוף שיניים, אני נוהם לתוכי.
נוהם ונושך, טורף את כולך,
או אז מגיע שקט, מעמקי נשמתך.