לפני 4 שנים. 20 במאי 2020 בשעה 18:11
ריח החשש מילא את חדרי,
שקט וחושך עוטפים דירתי,
רעש מיזוג, ניתוק מבחוץ,
לבה פועם במהרה, כה לחוץ.
פיה נחסם, ידייה קשורות,
קולר לצאוורה, חבל ו2 ידיות.
על ברכיה יושבת, גבה זקור,
מלטך את ראשה, חיוכה די ברור.
חגורה נשלפת ממכנסיי,
מצליף על גבה, קולר בידיי,
מרגישה את הרטט בתוך גופה,
גבולות מטושטשים בין כאב להנאה.
וחולפות הדקות וחולפת שעה,
וחודר לגופה, חונק נשמתה,
מהדק מצבטים על פיטמות רטובות,
משחק בגופה כמו משחק בבובות.
עייפה מלגמור אך אין כאן מנוח,
רק אחד מחליט מתי נגמר לך הכוח.
חלפו...שעתיים, שלושים וחמש,
ילדה טובה ....לאוזנה לוחש...
מאחל לה את כל הטוב שבעולם,
שתמצא שלווה טהורה ושקט מושלם.
זאב.