בטריטוריה שלי

חושך בחוץ,  נוהם בנפשי,
אולי היא צודקת, אולי זה אני,
חיה מהלכת בין בני האדם,
נושכת, טורפת, מכאיבה עד זוב דם.
שוכב על ספה, מביט לתוכי,
חושב על החיים בטריטוריה שלי,
חושב על הווה, חושב על עבר,
חושב על אלו שאיתי - אתמול, היום, מחר,
עולמי הוא עולם אחד רצוף,
מי שנכנס, גם אם יצא, תמיד יהיה מוגן ועטוף,
ושוכב על ספה, בלב עולמי,
נח בעיניים חצי פקוחות כי זאב אני.