בטריטוריה שלי

שוכב בביתי על ספה אפורה,
מביט בקנבס בוהק כלבנה,

יוצא למרפסת, מכחול בידיי,
חושך בחוץ, מצייר נשימותיי,

שיר מתנגן לו, נכנס לאוזניי,
שומע אותו,  ...מדבר אליי:
"יש ימים שפשוט אתה חייב להבין
שזאב באדם מעט מורכב לאחרים"

אז לוקח מכחול, מצייר נשימותיי,
יפה וחיה, חיה ויפה ,

מחייך ...היא .... תגיע אליי...