שעת בוקר מוקדמת, השמש עולה,
פוקח עיניי, מביט בנפשה השלווה,
לא הרגישה כלל איך כולה נקשרה,
ידיה, רגליה, ראשה וגופה,
מצבטים על פטמותיה נצמדים בחוזקה,
קול בהלה, נשמתה נעתקה,
מאלץ צמוד לדגדגנה העדין,
כף ידי חוסמת פיה, אויר מעט זמין,
מתמסרת לתהליך, גופה רפוי וזמין,
זמין...לקבל פורקן שלם ומרנין,
גופה הצנום רותח כמו יום חמסין,
גומרת ופורקת, מרטיבה כל הסדין,
וחולפות הדקות ...ורועדת כולה,
אין כבר נוזלים ולגמור ממשיכה,
וגופה רטוב , המיטה כבר ספוגה,
מניח את המאלץ מבין רגליה לרצפה,
ולוחש באוזנה לא סיימנו ... ילדה,
וירברטור בעכוזה , צעקה מגרונה,
פורם חבלים , מחזיק יד עדינה,
ונכנס לנפשה, מתעוררת כולה,
ורוקדים על מיטה ספוגה, רטובה,
מסובב את גופה כאילו והייתה בובה,
וחודר לתוכה, ידיי על צאוורה,
נאבקת לנשום, סוטר על לחייה,
ממשיכים בריקוד מנותק מעולם,
עד שמסמן את כולה, גופה המושלם.
שששששש...לוחש באוזנה הקטנה,
לכי לישון , רגועה ושלווה....
