בטריטוריה שלי

מביט בחלון, ממולי אור ירח,
שבילי חיי משתנים, טריטוריה פותח,
ונכנסת, שוכבת, עומדת מולי,
מביט בגופה העדין הבתולי,
מלטף שיערה, גופה הצנום,
מחבק את נפשה, היא לא רוצה לקום,
ולוחשת בשקט : שליו לי בפנים,
עונה חרישית: זו נפשי שנותנת שקט מדהים,
מניחה את ראשה ונושמת עמוק,
הולכת לישון ...עמוק...כתינוק...
ליל מנוחה ילדה מתוקה,
קחי לך שלווה, שלווה עמוקה.