בטריטוריה שלי

בואי ילדה לוחש באוזנה,
מוריד את בגדיה, מכין את כולה:
רוחץ כל פינה בעורה העדין,
מנגב את גופה, מניח אותה על סדין,
מאפר את פניה, שפתון מתקתק,
כיסוי עיניים ...נשימה מגרונה הנחנק,
דוחף לשוני אל תוך גרונה,
נחנקת, נאבקת...בולע אותה,
ידייה נקשרות אל רגלייה שלה,
קיין בידי...מביט אל גבה,
מניח אותה כמו בובה על צידה,
סופרת עד 10, " קדימה ילדה",
עדיין נושמת סופגת כאבה,
נכנס במהירות אל תוך עכוזה,
זעקה מחליפה נשימה מהירה,
וידי עוטפת את דגדגנה,
40 שניות חולפות כשניה,
משפריצה, מרטיבה, מוציאה מתוכה,
מלטף שיערה ולוחש באוזנה:
" חפץ, שיפחה, ילדה טובה",
כל החורים חייבים להיות מלאים!
תחתוני מוחדרים לפיה, פלאג לעכוזה ואיברי בפנים,
חולפות שעתיים- חורים מתחלפים,
ממלא את כולה בנוזליי החמים,
סחוטה , מזיעה ושקט בפנים...
עוטף את נפשה בין גפיי הגדולים,
ולוחש באוזנה "למקום שלך מייד",
מניחה את ראשה בין רגליי, ידיים בצד,
ואוכלת, מלקקת את אדונה,
עד שתרגיש זרם חם ...על פרצופה, בגרונה.