סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בטריטוריה שלי

לפני שבועיים. 6 בנובמבר 2024 בשעה 15:44

‏מדברים לא מעט, מריח אותה…

בראשה …הכי ונילית שיש….

‏נשמות מתקרבות….

‏לא מבינה לאן היא נכנסת…

‏מכין אותה למסעה.

 

‏המון מילים נזרקות ‏לאויר: כפיה, ריתוק , חבלים, השפלה, הכנעה,  חוסר שליטה אל מול שליטה, שחרור, עטיפה , שלווה ועוד …

 

מחייך, מריח, מרייר, חושף שיניי….

 

מגיעים לחדר לופת צווארה ולוחש באוזנה:

על ארבע כלבה!

מבוהלת מצווארה החנוק מנסה לנשום,

מבינה שחזק ממנה פתאום,

נבהלת …

משחרר את ידי ״ את רוצה להפסיק״? 

לא עונה לי …

יורדת על ארבע… תופס שערה,

מרים אותה מעלה , לא לזוז ילדה קטנה.

 

מכסה את עיניה, מוריד את בגדיה,

מקלח אותה ומלביש את גופה,

חצאית קצרצרה וגופיה לבנה,

שפתון אדום לשפתייה וקוקו בשערה.

 

קולר נקשר לצווארה, 

קשורה לרגליי, מלטף את ראשה,

״ לספור עד 5״ לוחש באוזנה,

ב5 מרים אותה על המיטה, 

לופת צווארה מאחור , מפליק על עכוזה,

תחתונים נקרעות וחודר אל תוכה,

קושר ידיה מעל לראשה ואל המיטה,

רגליה נקשרות האחת לשניה,

וחודר מאחור, זעקה קטנטנה,

יוצא וקושר את רגליה, איברי נכנס לגרונה.

 

המיטה רטובה מכל חוריה שלה,

״ לנבוח ילדה״ … מנסה ללא הצלחה,

לחי אדומה… עכוז לוהט,

״ לנבוח״… נובחת.., כף ידי שוב פוגשת את עכוזה הלוהט, 

מסובב אותה על גבה , שיעור בכאב … לוחש באוזנה:

לופת פטמותיה.. זועקת מכאב,

ידי חוסמות את האויר לאפה ופיה, 

מתפתלת מולי, לוחץ על נקודות רגישות בגופה,

מתענגת מולי, 

מעלים את רמת הכאב,

לא מוותרת מהר, נלחמת בשדיה ומחייכת בעונג - כאב,

מעלים עוד רמה, פטמותיה - מותניה- עכוזה- רגליה מאותגרים …

מוסיף את ידיה והיא בעננים ,

אנחת שחרור מטורפת עוטפת את קירות החדר ,

גופה הופך רפוי, מקבלת לה שקט.

 

לא סיימתי ילדה , חונק את גרונה עם איברי,

מסמן פרצופה, עטופה בריח שלי:

ריח בושם וריחות גופי מתערבבים עליה - בתוכה,

מצמיד אותה לגופי , נושק על מצחה.

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י