שעות בוקר מוקדמת, פותח את עיני,
מצמיד אותה בכוח אל אל תוך עצמותיי,
שולחת את ידה לגעת בי… לוחש באוזניה: לא ילדתי!,
זה עונשה מאתמול - לא לגעת באדונה - בי.
מלטף את גופה, פיטמותיה זקורות, איברה רטוב,
מפעם לפעם… כף ידי נוחתת על עכוזה השחום,
ומשם מטיילת אל איברה שוב ושוב,
אנחת הנאה מול אנחת כאב ושחרור,
לוחשת ״ זה עינוי״ , אוסר עליה לגעת ,
וממשיך לטייל בגופה, היא רותחת,
שולח אותה מייד למקלחת,
ומכין לה שמלה, וירברטור ושוט קטנקן ושחור,
ומורח על גופה קרם ריחני ומלביש כיסוי עיניים שחור,
שןכבת על המיטה ואסור לה לגעת,
מלטף את גופה והיא , היא רותחת ,
פורס תחתיה מגבת וחודר אל תוכה,
וירברטור בפיה וחונק צווארה,
והיא פורקת הכל, מביט אל תוכה,
״מלאה בכל החורים שלך״ לוחש באוזנה,
והמגבת ספוגה, חולפת שעה,
ויוצא ושוב לוחש באוזנה:
לשחק ילדתי , דוחפת וירברטור אל תוכה ,
ופיה מלא באדונה, ואסור לה לגעת,
מתייסרת , מצייתת. מבקשת כן לגעת,
חבלים וירטואליים מדהימים קושרים את גופה,
לא מעיזה להמרות פי אדונה,
מסמן את רכושי - מסמן את עורה,
מלטף את פניה, מביט את תוכה,
שולח אותה שוב למקלחת … ילדה טובה.