בטריטוריה שלי

אמצע הלילה, ישנה בחוזקה.
מתעורר לידה, חש חום גופה.
מביט לעברה ורואה רק שלווה.
שלווה מחיה שמחבקת בת זוגתה.

ועוטף את כולה בידיי הגדולות,
ונועץ בגבה את שיניי חזקות,
יד לופתת את פיה ומונעת זעקה,
חודר לתוכה, לתוך נשמתה.

אין חבלים יש ידיים גדולות ,
אין הלקאות יש נשיכות,
מבט חששה ממבט החיה,
ומכאן מגיע השקט לנשמתה.