Mens Rea

אז מה אני משוייכת?

הפמינסטית שבי גואה 

נראה לך סופרמן המזדקן

אוריד אותך עם הבגדים המחויטים שלך לרצפה

או שאתה תעיף את החולצה ותצליף בי עם החגורה.. 

---ממש שכחתי *אתה לא מרביץ לנשים*- - - 

ביינתיים הפכת ונילית עם סקס בתנוחות ספורות

מתחשבת רגישה מכילה..

פאקינג בת זוג

פאקינג חברה 

פאקינג ידועה בציבור לעתיד 

זה מה שרצית נכון?

אז מה את מתלוננת... 

               יתכן שרצית משפחה

ככה זה שיוצאים עם סופרמן מזדקן..  מבינים על מה מוותרים..

הבעיה שהזמן הולך ואוזל והשעון מתקתק. וכולם סביבך מתקתקים 

רדו ממני אני רוצה/לא רוצה עוד ילדים

אני לא יודעת מה אני רוצה. 

אבל אחת מההחלטות תגרור גם עזיבה שלי אותך

לפני כמה ימים, כתבתי פוסט קורע לב וכלל לא הגיוני אודות מבחן שהייתי עתידה לגשת אליו. 

באותו יום ישבתי בספריה סופרת דקות לקראת הסבל הזה. 

מתאבלת על זה שבכלל ניגשתי. 

מאיימת על אבא שלי שאני לא ניגשת לגרדום.

והוא כמו איזה תסריטאי בסרט הוליוודי אמר: 

"בני * לא תבוסתנים" 

כמובן שעשיתי ממנו צחוק וזה.. 

כל שניה בספריה ניגשו אלי  סטודנטים שהסתבכו בהדפסה כאילו אני התומכת הטכנית של המקום וביקשו עזרה

ומפני שהבנתי לליבם עזרתי לכל מי שרצה

כחצי שעה (רצינית) טרם הבחינה, ניגש אלי

מי שעתיד להיקרא המלאך השומר שלי.

עלם חמודות שמעולם לא ראיתי וביקש יפה יפה שאדפיס לו את החומר לבחינה כי הוא מסתבך עם ההדפסה. 

הסכמתי..

ולתהדמתי עלם החמודות אחז בסכמות מפורטת כיצד לפתור כל שאלה ושאלה שיכולה לעלות בבחינה שלי

הדפסתי לו והדפסתי לי..  המבחן עם חומר פתוח. 

פתחתי את הבחינה חשכו עיניי, יותר מופרע מכל מה שציפיתי

על השחיטה במלוא מובן המילה. 

החומר שהביא תפר לי את הבחינה וסייע לי עד אין קץ. 

יצאתי מרוצה וטובת לב. 

ואותו לא ראיתי יותר...

קארמה?  מלאכי הגיהנום? 

תודה לך מלאך שומר שלי... 

עכשיו נותר לחכות לתוצאה

כצאן המובל לטבח.

כך אני מרגישה בנוגע לבחינה היום.

בשני תארים לא נכשלתי בחיי והנה אני ניצבת מול כישלון בטוח

קחי אחריות!

שינית עבודה שינית מסלול חיים וככה את גומלת לעצמך. 

קחי אחריות! 

תסדרי את זה

אני מאמינה בך

והנה הגיע חג שבועות עם יותר שחרור ויותר ביכורים

והיום אנחנו נפגשים לחגוג חג ביחד... לפתע לדברים הללו משמעות כה גדולה.

אז אתנהג קצת כמו רות המואביה, אני נוכריה וזרה באזורך אלך לטייל בשדות שלכם

ואני מבטיחה שלא אלך ללקט בשבילים אחר- אשר אמצא חן בעיניי (או איזה שיבולים) 

אלבש את מיטב מחלצותיי, אתרחץ ואתבשם אך לא אשכב למרגלותייך. 

אלא אתה למרגלותיי

ותאמר לי

"עמך עמי ואלוהיך אלוהי" 

חבל שאין לי אלוהים... 

אתה יודע עלי ואתה יודע על החיה הזאת בתוכי... החיה הזאת שאני עצמי לא משלימה עימה.

חברי מסביב דוברים את השפה, הגינונים, יודעים לזהות תיירים מזדמנים (אבל לא עובדים עליהם)

ובכלל העולם הזה מסב להם אושר.

כל פעם זה נשמע לי מוזר.. מוזר שהוא מדבר ככה, בצורת הביטוי של העולם הזה.

העולם שלנו זה שעוד מעט אני שוכחת ממנו.

זה שפעם הסב לי אושר רב.. ואני יודעת שאם לא אאכיל את החיה היא תיצא לטייל, לרעות בשדות זרים.

אולי תמצא אותך ליד איזו מערה.

אתה יושב בשלווה לא שלווה - אני תלויה על חוט השערה. 

מרגישה במשחק אסט' מנסה לצפות את הצעד הבא.

ובעת שאני כבר מרימה ידיים ואומרת "אני את המשחק הזה לא משחקת" (לא הבנתי את החוקים) ובאה לשבור את הכלים,

אתה עושה צעד שמשנה את כל המשוואה ומוציא אותנו מהארון.

שכל העולם ידע אפילו פרודתך שיש לך איזו צעירה. תור מי עכשיו לשחק?

כנראה שעכשיו תורה- נו מה את אומרת שהוא יוצא עם איזו צעירה? רוצה אותו בחזרה?

אוי לי אם זה יהיה המהלך.. אל גידו בגת ואל תבשרו בחוצות, שהנה אני פוחדת להפסיד.

שוב לא מבינה את החוקים ומנסה ליצור מהלכים אולי הבייס חסר.

יוצרת שבילים ללא ישובים (קטאן משפיע)

אני צריכה אותך חזק, מאתגר, אני צריכה שתטריף אותי.

אני צריכה שלא תפחד ממני.

אני מתגעגעת..

מתגעגעת לספאנקים

מתגעגעת לחגורות

מתגעגעת לנרות

מתגעגעת לסימנים 

מתגעגעת לעקרבים

מתגעגעת לטירוף

מתגעגעת לעולם ומלואו הזה

-דיינו-

כל חלק וחלק בגוף זועק לטיפה כאב

לטיפה תשומת לב

מעבר לנעים מעבר לגמירות... 

הוא רק נוגע בחגורה ואני נדלקת

הוא רק אוחז אותי בחוזקה ואני מתלהבת.. 

וכן, אני מנסה באמת מנסה להכיר לו מקרוב את החגורה. 

והוא בשלו חושש להכאיב לאישה. 

אתה לא יודע, איזה עולמות מופלאים לנו מחכים

אם לא תקרע אותי

הייתי רוצה לכתוב: שאלך לרעות בשדות זרים. 

(אבל לא)

הכל על מי מנוחות רגוע, אני רק עושה סרטים קצת מנסה לתבל את העיניינים 

להדליק אותו, אותי ובתקווה את הצופים

                פאקינג זוגיות וונילית

*אפילו לא מילה אחת על קורונה

אז השכנים פתחו טברנה עם מוזיקה והכל.

אם הצלחות שלי לא היו של חברת corning

היתה זורקת אותן עליהם להשתתף בחגיגה.

מזל שזאת רק מוזיקה יוונית

ולא חל הדירדור למזרחית חתונות אז הייתי צריכה הרבה יותר מצלחת להשתתף בחגיגה

באמת נגמר לי האלכוהול בבית... 

הארץ געשה.. ולא על המצה לבדה אם כבר פיוז'ן

מצת קורונה מאיזה שף סיני. 

רבים דיברו על המצב

ודווקא פה אני מחפשת אסקפיזם, מעט בריחה ממניין הנדבקים שרק הולך ועולה

קחו חודשיים מהיום.. מישהו דמיין מצב שכזה?!

מזכיר סרטים היסטוריים המציגים ימים אפלים שבהם יש אזעקה בשעת העוצר.

אנשים גוועים  צבא ברחובות

בזמן שההם מעלים במרפסות קונצרט רביעית מייתרים או אופרה של ורדי 

אנחנו שרים עומר אדם ומודים להוא שאנחנו *מאמינים בני מאמינים*

באמת שאין לנו על מי להישען... לא על המלך העירום ועל חברו שהורד מכס מלכותו בידיי מאמיניו.

וגם לא על ההוא שמאמיניו מתקהלים בהמוניהם- כי ההנחיות לא תקפות עליהם (גם המיסים לא).

מעניין אם זה היה מגזר אחר מה היה קורה.

הם כנראה לא נשמרים על נפשותיהם. תהלים נגד קורונה (לא עובד להם-מציפים את בתי החולים)

רק תנו לנו להישמר על נפשותינו.

אז איך חיי הזוגיות? אתמול יצאה החגורה אושר ועושר בחוצות העיר רבתי

ההתרגשות שלי הלכה וגברה למראה רצועת העור הנהדרת הזאת שעתידה להסב לי מעט עונג ונחת- זר לא יבין זאת.

לעתים גם אני

נעלמתי נאלמתי כמו הלומה 

יא בורגנית, שהולכת לאירועי ילדים בקאנטרי.

כי את נהיית כזאת

ילדה, עבודה, לימודים, מסיבות יום הולדת אין חגיגה בלי עוגה. 

נטפליקס כן כן יש לי ולו סדרה.

אהבה וזה.. סקס ערב ונילי קיווקי בוקר ו נ י ל. 

הכל על מי מנוחות רגוע שליו, רגוע עד גועל נפש.

אז כעת בקאנטרי, הנהלת הקאנטרי שלחה הודעה למנויים שימנעו מלהגיע אם שהו במחיצת אדם שהשהה במחיצת אדם ששהה במחיצת אדם... לאחד מהם יש חשש לקורונה.

בקיצור שכולנו נימנע.

אני שלחתי הודעה צינית, שימנעו מגבית התשלום- לא קיבלתי תשובה. 

שמחה לגלות שרבים לא נמענו מלהגיע. 

שהחיים ממשיכים למרות ההסגר(סליחה תרגיל הסחת דעת הקהל) שלאט לאט כופים עלינו. 

הגיע הזמן להזיז עצמי לחדר כושר.

כן בטח. 

אז המבחן הצפוי בדיני קינין הוציא אותי משלוותי המדומה..

כל הדיון בבעלות ובבעלי הזכויות בנכס, מדליק אותי עד עפר ולפי שהכל יכבה.

אפתח בזה שיש גיבור על שמתעניין בנכס,

הסופרמן, כבר החל בביצוע הליכים פומביים ושיקף רצינותו. הנכס גמל לו בצורה מאוד נדיבה, אך לצערו של הנכס לא מרחיקת לכת...

עדין, ונילי יש גבול לכמה הנכס יכול לחשוף אותו.

טרם מימשנו את חובת הרישום. כי בהשכרה של מתחת ל- 5 שנים היא לא קיימת.

בייניים ניתנה לו זיקת הנאה הוא יכול להשתמש בנכס לצרכיו, במקומות מוגדרים שנקבעו מבעוד מועד!!!

הוא גם יכול לפלוש למקומות שלא ניתן להם אישור.

והבעלים של הנכס יכולה להשתמש בכח במידה סבירה על מנת להוציאו.

שיפלוש. ש י פ ל ו ש

שייתן לי סיבה, הצדקה משפטית 

לשימוש בכח במידה סבירה...

לפלישה שלי.