אתה יודע עלי ואתה יודע על החיה הזאת בתוכי... החיה הזאת שאני עצמי לא משלימה עימה.
חברי מסביב דוברים את השפה, הגינונים, יודעים לזהות תיירים מזדמנים (אבל לא עובדים עליהם)
ובכלל העולם הזה מסב להם אושר.
כל פעם זה נשמע לי מוזר.. מוזר שהוא מדבר ככה, בצורת הביטוי של העולם הזה.
העולם שלנו זה שעוד מעט אני שוכחת ממנו.
זה שפעם הסב לי אושר רב.. ואני יודעת שאם לא אאכיל את החיה היא תיצא לטייל, לרעות בשדות זרים.
אולי תמצא אותך ליד איזו מערה.
אתה יושב בשלווה לא שלווה - אני תלויה על חוט השערה.
מרגישה במשחק אסט' מנסה לצפות את הצעד הבא.
ובעת שאני כבר מרימה ידיים ואומרת "אני את המשחק הזה לא משחקת" (לא הבנתי את החוקים) ובאה לשבור את הכלים,
אתה עושה צעד שמשנה את כל המשוואה ומוציא אותנו מהארון.
שכל העולם ידע אפילו פרודתך שיש לך איזו צעירה. תור מי עכשיו לשחק?
כנראה שעכשיו תורה- נו מה את אומרת שהוא יוצא עם איזו צעירה? רוצה אותו בחזרה?
אוי לי אם זה יהיה המהלך.. אל גידו בגת ואל תבשרו בחוצות, שהנה אני פוחדת להפסיד.
שוב לא מבינה את החוקים ומנסה ליצור מהלכים אולי הבייס חסר.
יוצרת שבילים ללא ישובים (קטאן משפיע)
אני צריכה אותך חזק, מאתגר, אני צריכה שתטריף אותי.
אני צריכה שלא תפחד ממני.
