סיפור שהיה כך היה....
בעודי נדלקת מעוד איזה דיק פיק של גורילה מסויים שבאה לפתוח לי את היום... כל הכבוד;)
נתקלתי בשיחה הזויה. שבאמת, אוששה את איבוד האמון שלי באנושות....
רצינית... לא נגענו.
גבר ואישה
הגבר: אני הולך ללמוד אבטחת מידע...
האישה בארשת פנים מופתעת ומאוכזבת אמרה:
אתה הולך להיות מאבטח???? לעבוד באבטחה???
הגבר: מה קורה לך?! אבטחת מידע זה לאבטח את המידע.
האישה: בשביל מה צריך להיות באבטחה על המידע? חבל על הזמן , תקבל יותר כסף אם תעבוד במאבטח. מי מאבטח את המידע?
(כן, אני נצמדת למקור, הטעויות הלשוניות אינן שלי...)
חלף מעט זמן ואז.... עלתה סוגייה נוספת
סוגיית השבת
האישה: אתה יודע שבקיץ שומרים יותר שבת.
הגבר: למה? זה בדיוק אותו הזמן של השעות.
האשה: השבת נכנסת בשבע ויוצאת בשמונה.
הגבר: נו... ו...
האשה: אז בחורף השבת נכנסת בשש ויוצאת בשבע אתה רואה שבקיץ זה יותר מאוחר... ויותר שעות.
הערת הכותבת.
פני הסגירו את מה שחשבתי. אז הלכתי מבלי לשמוע את ההמשך ....
מה אומר ומה אגיד.
הרמתי ידיים