לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Hasta que salga el sol

מחשבות שהעזתי לחשוב בקול
לפני 4 שנים. 23 ביולי 2020 בשעה 19:06

אין לי יותר מידי מה לכתוב.. יום רגיל וטוב (: קיבלתי מחזור שזה ממש טוב אז וואלה, אפשר להמשיך בתוכנית 💪🏻

קחו שיר

לפני 4 שנים. 22 ביולי 2020 בשעה 17:05

התעוררתי עם שריר תפוס בגב

עוד לפני התעוררתי לריח שרוף של המאוורר, דפקתי את המנוע שלו תוכדי שינה (כישרון כבר אמרתי?) 

בצוהריים ניסיתי לתת לו צ'אנס ופוצצתי אותו סופית - אוופס 😅

התחושה הכללית היא טובה, הלבידו שלי חזר וסוף סוף אוננתי היום מרצון מלא. אולי הייתי צריכה להיות בבית כדי לאונן? במלון לא הצלחתי. ועוד עם כל מה שקרה.. הו וול, העיקר שזה חזר - רגע לפני המחזור 🤦🏻‍♀️

הקורס פה מתקדם טוב, החבר'ה נחמדים והאווירה רגועה וטובה.. מיאוו... אז בישלתי סוף סוף היום והפעלתי מכונה כדי להתחיל להניע דברים, אפילו שבתי ביצה בכניסה למזל טוב (קטע כזה של תימנים 🤷🏻‍♀️)

אהה ואם כל הטוב הזה לא מסתדר לי יותר מזה, בבניין הצמוד, בשעות האלה, יש שיעורי זומבה עם השירים הכי טובים בעולםםםםםםם

אז קחו טעימה 😉

הוא משמיע איזה מיקס, אבל אני מסורה למקור 💪🏻

לפני 4 שנים. 21 ביולי 2020 בשעה 16:09

טושי, עשית את זה.

עשית את זה!!!

את אלופה

את תותחית

את מהממתתתתתת

ואם לא הייתי את, הייתי מורידה בפנייך את הכובע. ש א פ ו 🎩

זוכרת בכיתה ד'? כשאחותך התחתנה לראשונה בלונדון? יותר נכון טיול הבת מצווה שלך ללונדון, שנתיים אחר כך. אותו טיול שאמא שלך הבינה שאת יודעת ספרדית רק מהטלנובלות (כי אין מצב שזה הגיע ממישהו במשפחה). אותו טיול שהבנת שיש גם חיים רגילים בחו"ל. אותו טיול שהתחלת לחלום על זה, על האפשרות..

אני מתרגשת לכתוב את זה, כ"כ מתרגשת.

לקחתי עכשיו כ"כ הרבה נשימות רק כדי להרגיע את ההתרגשות חחחח.. 

אני מאחלת לך המון הצלחה במקום החדש. 

אני מאחלת לך את העצמאות שאת זקוקה לה. 

אני מאחלת לך לצמוח ולפרוח, להעשיר ולהתאשר (תמשיכי להמציא פעלים 😉) 

אני מאחלת לך חופש. כמיהה ואת אותה אופטימיות שמלווה אותך. God knows you'll need it 😚.

אני מאחלת לך להמשיך להגשים חלומות, גם אם את מרגישה שהם "חלומות קטנים". כי תודי באמת טשי, אלה לא חלומות קטנים. 

ואני מאחלת לך שתמשיכי לדבר לעצמך בקול, אני תמיד איתך 💛

 

ולכם, אלו שקוראים אותי - תודה רבה רבה על העיניים והתגובות. הכלוב זה המקום בו אני כותבת את התחושות שלי עם פילטר קצת אחר, פילטר אמיתי שרק אתם מבינים❤️

 

התיישבתי במרפסת החדשה שלי (היא לא חדשה באמת, אלא רק שלי😉) ושרתי את השיר הזה. פתחתי היום חשבון בנק וסידרתי את חשבון החשמל, עשיתי צ'קאאוט מהמלון ורשמית, עברתי למקום שלי - לכן כל ההתרגשות 💛

 

תאהבו את עצמכם ותגיעו הכי רחוק שאפשר 🤩😍🤩

 

 

לפני 4 שנים. 20 ביולי 2020 בשעה 10:55

BDSM יקר, בוא נקח הפסקה ממך... נפגעתי, הגזמתי ואיבדתי כיוון..

היה רק אחד שאיתו באמת הרגשתי שלמה מינית בשילוב הבדסמ, זה היה מזמן ואחר.. הוא לא היה צריך כינויים או לגרום לי לעשות משהו שלא רציתי.

הוא גרם לי לרצות את זה בצורה רומנטית, אבל לא איתו..

וניליות חביבתי, אולי תמיד היית משעממת, אבל הגנת ושמרת עלי מכל משמר. 

אני צריכה קצת משעמם... Too much is going on in my mind..

 

אני אפילו לא כותבת את זה ממקום של עצב, אלא יותר ממקום של הבנה. המרדף אחר האדון שיהיה הנכון לי הביא איתו.. כאב לא רצוי.. ועכשיו במקום החדש שלי, אעצור את המרדף הזה ואשאר עם עצמי. 

שני שירים, כי אחד פשוט לא מספיק💋❤️

 

*תנסו לקרוא תרגום שלו, מרגש.

https://lyricstranslate.com/en/corre-run.html

לפני 4 שנים. 19 ביולי 2020 בשעה 19:12

היום יהיה רק שיר. אני עוד צריכה לעבד את התחושות והמחשבות. 

אני בסדר גמור, אפילו יותר מזה. רק צריכה עוד לעבד.. 

 

תהנו (:

לפני 4 שנים. 18 ביולי 2020 בשעה 17:19

נאלצתי לקום גם היום מוקדם, למרות העובדה שזהו אחד מימי החופש שלי. הסיבה הייתה מוצדקת אגב, לפגוש את בעלת הדירה שלי ולראות מה בדיוק מנקה המנקה בדירה. 

אני חושבת שאלמד המון מהם.. הם חיים חיים שקטים, קטנים, רגועים. הם לא ממהרים או בלחץ, הם לא מייחסים לזמן יותר מידי חשיבות. במעמד חתימת החוזה, סוכן הנדל"ן אמר לי שהמשכורת הממוצעת פה עומדת על חצי ממה שאני מרוויחה, ואני תהיתי לרגע, גם ככה הכל מרגיש כ"כ זול פה - גם הדיור - ועדיין, הם חיים חיים רגועים ושלווים. הם לא צופרים בכבישים, לא שמעתי משטרות בכל מקום - שוטר אחד אמר לי אחרי שחציתי באופן מסוכן את הכביש, שאותה הדרך שבחרתי היא בהחלט מסוכנת אבל את הכל הוא אמר ברוח טובה ואפילו משעשעת. לרגע לא חשבתי שיתן לי דו"ח או שיחה רצינית על העובדה שלא חציתי במעבר חציה.

בעלת הדירה מקסימה, השכנות (כן כולן נשים באופן מפתיע) ממש ממש מקסימות והתרגשו שאני עוברת לדירה. גם המנקה שלא דיברה אנגלית התרגשה לראות אותי. מצחיק... משעשע... ומעודד.

את המשך היום העברתי בשיחת וידאו קולחת עם חברות שלי, גם כשאנחנו מדברות כל היום בקבוצה, היה לנו מה להגיד ולהוסיף אחת לשנייה. מרגישה ממש מבורכת על זה.. שלוש שעות של שיחה שפשוט לא רצתה להיגמר. 

את הרשומה הזו אני כותבת מהבריכה במלון, אותה בריכה שמשקיפה על האקרופוליס. אחרי שלוש שנים שיש לי את הקינדל האנגלי, אזרתי אומץ ופתחתי לקרוא בעמוד הראשון שבו הפסקתי בפעם הקודמת (לפני שלוש שנים). מדהים כמה השתפרה האנגלית שלי, מדהים כמה נהיה לי קל לקרוא ולהבין. 

מי שעדיין לא הבין אותי או הכיר, אני עם בעיות קשב וריכוז קשות חחחח. גם עכשיו בעודי כותבת, רצות כ"כ הרבה מחשבות בראש ואני מנסה לא להישמע מקוטעת ושיהיה קשר בין המילים, אבל הכל קשור. הכל נוגע באותו נושא שעליו אני מדברת - עליי. 

החלטתי שאעשה פה קעקוע. לפחות אחד אם לא יותר (מתאים לי לתקתק את כל חמישה שאני עוד רוצה - ז"א מתאים באופי)

הראשון מביניהם.. אני עוד מתלבטת מי יהיה הראשון. מתוך החמישה שאני רוצה לעשות, שניים אני אעשה בוודאות מלאה ועוד שניים שאצטרך לחכות לאותן החברות - קעקוע לכל אחת - כבר בחרנו מה נעשה ורק חסר האומץ לעשות (שלהן בעיקר וכסף מבחינתי 😁) והאחרון.. הוא פשוט ממש גדול, פיזית (!) אני עוד בהחלט מתלבטת האם כן לעשות אותו, ועצם ההתלבטות מורה לי דווקא לא לעשות. אם היית בטוחה בו טושי, לא היית מתלבטת אלא בטוחה בו.

השמש שוקעת פה מאוחר יותר, גם עכשיו היא עוד בשמיים מסנוורת אותי (והשעה 8 בערב) וכל הדבר הזה גורם לי לתהות האם אני במקום הנכון?

אני מרגישה במקום הנכון, הכל מסתדר לי בצורה כמעט מושלמת והחשש הזה.. להיות רחוק מהמשפחה והחברים, גם אם זה כולה מעבר לים, הקורונה הזו לא בדיוק מאפשרת לי לראות את כולם בצורה נוחה ואידאלי ועדיין אני טיפה מרגישה במקום. זה בסדר להרגיש במקום גם כשהלב נמצא במדינה אחרת? האם הלב והאמת שלי באמת נמצאים במדינה אחרת? 

עבר רק שבוע, שמרגיש ממש כמו נצח, אולי הקעקוע הגדול.. חחחח הוא בהחלט מתאים למעבר הזה ולמה שאשיג ממנו.

 

כל מה שצריך לקרות, קורה וכל מה שצריך להיות, יהיה.

 

 

תזכרו, החיים יפים ❤️

לפני 4 שנים. 17 ביולי 2020 בשעה 18:53

הפוסט היומי... 

מה היה היום כ"כ מיוחד? אהה כן!

סוף סוף מצאתי כיוון! חשבתי שזה יקח יותר זמן, אבל הידיד ההומו מצא כיוון לחום וירוק - כשכרגע לצערי זה רק חום, אבל לא אומרים לא לסמים🤪

בעוד כיומיים אעבור דירה ואז אוכל גם למצוא זיון קבוע 😈can't wait.

בזמנו שירתי בבהד 10 (או בשמו הפחות פורמאלי, הבהד הורוד). אחד מהחברים שם פעם אמר לי: "טושי שימי ❤️, איך מזהים גבר עם זין גדול בלי הצורך לפתוח לו את המכנסיים?" ואני הסתכלתי בעייני עגל, הייתי תמימה לחלוטין באותה תקופה ואין ספק שבזכות החבר'ה מהבהד התחלתי להיפתח. "נו רז, ספר לי, איך יודעים?" ואז הוא ענה לי, "תסתכלי על כף היד. אם האצבעות ארוכות - יש לו זין ארוך, ואם האצבעות עבות - יש לו זין עבה" 

95% מהמקרים הוא צדק. ויוונים, כל יד... וואלה היא יד 🤩 this is going to be interesting...

 

ולכם שם בארץ, אני מקדישה לכם שיר ברוח המצב שהמדינה שלי שרויה בו. צאו לרחובות, תצעקו ותילחמו על החיים שם, אל תתנו לממשלה להשפיל אותכם ❤️ זה הזמן להתעורר! 

 

לפני 4 שנים. 16 ביולי 2020 בשעה 19:39

אזזזזזזזז

מצאתי דירה (: שיש בה הכל! מסירים וצלחות, סכום ומצעים, שואב אבק וקולבים. ה כ ל!

בשבת בבוקר תגיע מנקה וחוזה כבר הספקתי לחתום. אני הרבה יותר רגועה עכשיו, יש איפה לישון ואיך לבשל, וכל זה נמצא על ציר מרכזי בשכונה מוצלחת.

מה למדתי מהיוונים היום? אתונה, לא כזאת גדולה, כל השכונות מסביב - הם קוראים להם ערים - כי בעבר הן היו ערים נפרדות מאתונה, היום הכל מחובר כמו גוש דן כשאתונה היא העיר הראשית. 

יש להם בערך 4 חברות חשמל שונות. לכל אחת מחיר משלה וחוקים משלה (חלק רוצות פיקדון של 300 יורו) - וחברת סלולר הולכת לספק לי חשמל 🤷🏻‍♀️🤷🏻‍♀️. משמע, הם חייבים מספר מונה, משהו שקיים רק בחשבון חשמל. נו מילא נשיג גם את זה 💪🏻💪🏻

 

עשיתי טעות קלה (פחח גדולה) היום, חשבתי להשתעשע עם הבסטי שלי ומצאתי בהיסטוריה בפייסבוק שהיא שאלה אותי לפני עשור איך אני מרגישה (כנראה הייתי חולה חחח) אז הגבתי לה ושאלתי את אותה השאלה. BIG MISTAKE TUSHI...

ההורים שלי נכנסו לפאניקה! שלחו לכל החבורה הודעות - מה קרה?? מה קרה?? למה היא שאלה אותה איך היא מרגישה ולמה טושי ענתה לה?? 

אממ... אמא?? זה פוסט מלפני עשור.

היא לא הבינה את זה, שוב שלחו מלא הודעות. בשלב הזה שלחתי לה צילום מסך מהפוסט שמוכיח שעבר עשור מהכתיבה שלו! שאני בריאה בדיוק כמו שהייתי אתמול כשדיברתי איתה בטלפון! טוב לפחות דואגים לי 😂😂 אגב היא הגיבה לי 👍🏻 

האמת, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלי חברות שלי, אני כ"כ מתגעגעת אליהן שבכל פעם שמישהי שולחת תמונה של משהו שמזכיר את הבית, אני מתחילה לבכות. אבל אני גם שונאת שינויים אז אני די רגישה בכל מקרה 😅

הקורס... טוב אנשים מטומטמים. מי בא לעבוד בעבודה טכנית והוא לא יודע לעשות התחברות למערכת עם שם משתמש וסיסמה?? כמה שאלות מטומטמות🤦🏻‍♀️ מזל שמצאתי איזה חבר הומו ואנחנו צוחקים על כולם בהפסקת הסיגריה. 

 

איי.. דברים מתחילים להסתדר לי 🤭😋 in the best way 

אתמול רקדתי ושרתי בקולי קולות, זה היה אחד מהשירים 😊😊

 

נ. ב. 

יש מצב שהשיר הזה היה כבר, אבל הצמד הזה הם מהאהובים עליי, אף פעם לא ימאס לי מהקובנים המוצלחים שלי 😋

 

לפני 4 שנים. 15 ביולי 2020 בשעה 9:29

I have in this story something to confess
I already understood very well what happened
And although it hurts so much I have to accept
That you are not the bad one, that the bad one is me
You never really met me
The magic that made you fall in love is gone
And I do not want to be in your place
Because your mistake was just knowing me

It's not you, it's not you, it's not you, it's me (it's me)

I do not want to make you suffer, it's better to forget and leave it like this (like this)

Blame me

It's not you, it's not you, it's not you, it's me (it's me)

I do not want to make you suffer, it's better to forget and leave it like this (like this)

Blame me

Okay, I don't really, really wanna fight anymore

I don't really, really want to fake it no more

Play me like The Beatles, baby, just let it be

So come on, put the blame on me, yeah

I don't really, really want to fight anymore

I don't really, really want to fake it no more

Play me like The Beatles, baby, just let it be

So come on, put the blame on me

 

תרגמתי לכם כדי שיהיה לכם קל 😜

 

 

יום טוב, מלא באושר ושמחה (: 

ותזכרו, תאהבו את עצמכם, מי יאהב אם לא אתם? ❤️

לפני 4 שנים. 14 ביולי 2020 בשעה 10:04

תזכרו לכם, גם אלי כהן היה מרגל והסוף שלו היה פחות חיובי. 

 

Karma is a Bitch.

 

ואתה. אם מעניין אותך לקרוא מה כתבתי, תיכנס ותקרא, אל תשלח מרגלים אחריי.

 

לכו שלחו לו את זה.