|
|
|
Will you let me cry on your shoulder? Whenever the nights feel cold and the heart can't berry the pain.
Would you let me lift you up after a busy day with a stupid song and a huge smile?
Will I ever have the courage to stop dreaming and make it real.
בילדותי, בבית מול בית הוריי התגוררה משפחה רועשת. אבא ואמא שוטרים, בת ובן שכולם חיו להם בהרמוניה פנימית משלהם.
האמא, בלי לשפוט כמובן, לא האדם הנעים בעולם. מסתבר שלאורך השנים הייתה מכה את האב ומתעללת מילולית בו עד שהגיעו מים עד נפש וברח על נפשו משם. כל השכונה ידעה שהיא חתיכת משוגעת.
בינה ובין הבן שכבר הספיק לגדול לשאוף להיות מר עולם הבא (אמיתי, הוא חתיכת מגודל מלחיץ) תמיד היו יחסי אהבה שנאה. הם חיו יחד אבל תמיד רבו באופן האלים ביותר
"את בת זונה! מטומטמת!" טראחחח צלחת נשברת
"י'חתיכת מגודל! לא מאמינה שהבאתי אותך לעולם י'כלבב!"
"אההה י'בת זונה? נראה לך שתצליחי עליי? את מנסה את מה שניסית על אבא?"
וכך שנים.
קללום, צרחות, דלתות שבורות.
היום אני מצינת שנה לעבודה פה. שנה+5 למעבר ושנה-1 למעבר לדירה.
וככה, באמצע המחשבות והתהיות, השכן מלמטה כמנהגו, בסביבות 18:00 כשהוא חוזר מהעבודה, צורח את נשמתו בטון שלא משתמע לשני פנים שיש פה כעס על הסבתא שלו שחי איתה.
ואני? פתאום מחייכת לעצמי שיובל (שם בדוי) המגודל והשכנה המשוגעת פתאום רבים בשפה זרה.
שנה כאן הביאה אותי למקום אחר לגמרי ממה שחשבתי שאהיה. אני מברכת על כל צעד וספק שהיה בי, על כל תחושה ובדידות שחוויתי, כדי להגיע לרגע שבו אני כבר לא רוצה לחזור אחורה, והפעם באמת.
בדת הקוביד וזאוס
מחוסנת מחוסנת מחוסנת
טוב רק מנה ראשונה, אבל עדיף מכלום 😇😇
שיהיה יום מיאו 😻
נהרס.
הקומקום הלך כי צנצנת קפה התאבדה לה פנימה..
למישהו יש כיוון לקומקום? 😇
קפה #3
בזמן ההמתנה לקומקום שירתח צצו לי הספקות. אתמול הגשתי את המועמדות לקידום וכבר היום התחלתי לערער בהחלטה..
בשביל מה את צריכה את זה? מה רע לך כרגע איפה שאת עכשיו? וכמה צפוי שהספקות האלו יגיעו לעזאזל!
הקומקום רתח, המים נמזגו והחלב סגר את המשקה.
נכנסתי חזרה למיטה, פינת ההצטנפות והמחשבות האהובה עליי. שוטטתי בפייסבוק וטיפה פה בכלוב, ופתאום נזכרתי בפוסט הקודם.
וואלה שכחתי שכתבתי אותו 🙈
עזבי טושי, הגשת. תני לקסם לעשות את שלו ומה שיקרה יקרה ❤️
תאהבו את עצמכם, תברכו החלטות ותחיו חיים אין סופיים - אין טעם להסתכל לאחור או לשאול מה אם? פשוט תעשו❤️
נפתחה משרה. קידום שלטווח ארוך יתן לי המון, לטווח הקצר.. סעמק הוא יקצר את האושר הרגעי שמצאתי 😩
מצד אחד, לא בטוח שיבחרו בי לתפקיד, לא כי אני לא חושבת שאני מתאימה - אם לא הייתי חושבת לא היה פוסט בכלל🙈
אלא כי יש "תחרות". אני בטוחה בזה שאני לא היחידה שאנסה להגיש ואולי יש מתאימים יותר כרגע.
מצד שני... זה יתן לי (ככה נראה לי) את הבסיס התעסוקתי להרגיש איתו בנוח לחזור לארץ או למצוא לי מקום אחר איתו.
אז מה את אומרת טושי? Time to step it up?
נראה 🤷🏻♀️😸😇
לאחרונה אני מאוד עסוקה בעצמי ובאושר שמצאתי. כמו תמיד גם מחשבות כמו זוגיות, בדסמ, עונג ועושר צצים - אבל אני נהנת מהאושר שיש לי כרגע, גם אם הוא רגעי (והוא בהחלט רגעי 😉)
הארכתי את החוזה בדירה לעוד שנה. וואלה אף פעם לא נשארתי שנה נוספת באותה הדירה.. לא מצאתי סיבה לא להמשיך לחפש ולראות אזורים אחרים. היום אני לא ממש מוצאת סיבה לצאת מפה (🙈) אני נהנת, טוב לי, אני לא בלחץ כלכלי או במשבר איום ונורא.
קניתי שני צמחי תבלין - בזיליקום ונענע כשהפעם האחרונה שניסיתי לגדל צמחים הייתה עם הונילי שלי ברמת הגולן ואחרי שבועיים הם הלכו לעולם הבא😝 האם הפעם הם יחזיקו את השנה הזו? האם הגעתי לגיל שמגדלים צמחים?
כך או כך, שימשיך להיות מיאו שכזה, ושרק יהיה חיסון כברררררררר
אחד מהיתרונות הגדולים פה לדעתי, זו היכולת להזמין קפה ואתרים הייתה ושיגיע גם חם וטעים.
קפה הוא אחד המשקאות הכי מקומיים פה. הם יושבים ל4 שעות בקפה, נפגשים לקפה, קפה קפה קפה.
גם בסגר הצורך פה לקפה עלה, והמשלוחים השתכללו פלאים. הקפה מגיע חם, לא נשפך כי יש מעצור בפיה ופחות מ20 דקות.
בשבוע שעבר ההורים שלי הגיעו לבקר. אז בפוסט ההוא שכתבתי שאולי אמא שלי תבוא, היא לא באה. ובסופש הקודם שניהם באו וישנו אצלי
אין לי כ"כ עוד מה להוסיף... אהבה, תפיצו אהבה. תפסיקו לכעוס ולשנוא ולהשקיע בעצב. תשקיעו באהבה ❤️
בשנה או השנתיים האחרונות יצא לי לפקפק באופי התפקיד שאני לוקחת בעולם השליטה. אף פעם לא פקפקתי השייכות שלי לעולם הזה, אבל כן באיך אתנהל בעולם הזה.
את עולם השליטה הכרתי דרך יזיז מוצלח. הייתי מאוד וניליות בזמנו עם מוח קינקי וסוטה - והוא ידע לנווט את זה לכיוון הרצוי שלו, נשלטת זוהה וצעצוע מין. והרגשתי טוב. הרגשתי שלמה. הרגשתי שמצאתי את המין הטוב ביותר בעולם - אבל לא את שותף הנפש הנכון, ובכך יצאתי למסע ההזוי הזה של להבין מה נכון לי בעולם הזה.
לא התחברתי לסרטי הפרונו שרצים ברשת, לא הצלחתי למצוא את המנטליות שבזה, אז הלכתי לקרוא ספרים. זה התחיל מרומנים אירוטיים והתגלגל לרומנים בסמים - רובן הגדול מוכר בעולמנו וחלק לא קטן מאיתנו מזלזל בזה או באשליה הלא מדויקת שהסיפור בספר נותן.
אבל
את הקווים הכי בסיסיים הצלחתי ללמוד ולנווט לטובתי דרך הספרים האלה. הקשת הרחבה שיש לעולם בשליטה נפרש בפניי כמו קשת המגדרים והנטיות המיניות שיש היום, בצורה הכי צבעונית ורחבה שיכולתי לראות.
כך גם הכרתי את הכלוב וביליתי בו זמן מועט ואחכ, טוב היום, יותר.
תחושת השלמות כנשלטת הייתה תחושה.. מהיותר טובות שחוויתי. אבל זה לא היה זה. זה לא הסתדר לי עם האופי שלי כאדם, עם הדומיננטיות אמיתית ששוכנת בתוכי.
אני יודעת מה אני רוצה, ואיך אני אוהבת את הקפה שלי. אני יודעת מתי אני רוצה לאכול - ואין אף אדם בעולם שיתעסק בתפריט שלי. אני מעשנת וזאת עובדה לא נתון הניתן לשינוי - לא בכמות ולא במיקומים.
והגיע הזמן להפסיק להתפשר לטובת איזה שולט שאולי יביא אותי לחוף מבטחים - ואולי סתם לא יתאים לצרכיי.
בנימה זו, הכרתי מישהו.
אנחנו יוצאים כחודש וחצי והוא ונילי שחולם להיות נשלט.
מצד אחד אני כ"כ אבודה ופוחדת - ומצד שני אני מרגישה שזכיתי בלוטו.
אני מניחה שיהיו עוד פרטים בהמשך
בינתיים,
ממני, טושי - המלכה שלו😇🤭
*טיפ - אם תתרגמו את המילים, יצא לכם אותי 😉
בזמן האחרון אני חושבת לשנות את הכינוי שלי. השינוי יהיה רק באות אחת שם באמצע - אבל זה שינוי ש.. אנערף
טושי הוא כינוי מהבית, אני משתמשת בו גם ביום יום. טושי הוא כינוי אחד מיני רבים מהבית שאני עוד משתמשת בו. כל הכינויים האלה נכנסים מבחינתי תחת אותה קטגוריה ונושא - אני כל שההבדל באות לא יהיה הבדל גדול מלבד נוחות עבורי ושימוש בכינוי נפוץ יותר שלי
נראה.. אולי טושי ישאר בכלוב ובכל השאר יהיה את המגוון היפה שלי
❤️Remember, it's TushiB, or a not to be.
