שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Hasta que salga el sol

מחשבות שהעזתי לחשוב בקול
לפני 3 שנים. 3 ביולי 2020 בשעה 14:07

כל בחורה מבוגרת (שיצאה מבית הוריה) יודעת שמאוד קשה להיפגש עם החברות הכי טובות מהבית. לכל אחת יש את החיים שלה, לכל אחת יש את הלוז שלה וכל פעם יש ניסיון למפגש שלרוב לא מצליח. 

אתמול בערב קיימנו ערב בנות בדירה השכורה שלי. אחרי אין ספור שיחות וניסיונות להגיע לתאריך נורמאלי (התכוונו לקיים אותו בסופש השני של ספטמבר) ובעקבות שינויים מפתיעים, הצלחנו לעשות את זה אתמול. אמנם לא בדרך שבדיוק רצינו, ושכחנו מלא דברים שרצינו - אבל שלושתינו היינו יחד.

עשינו edibles. אממ "אכילים" (עוגיות קנאביס) מאפס שיצאו ממש ממש ממש טעים - ברמה די מסוכנת 😅 ונשברנו כהוגן.

היה כיף, והייתי ממש צריכה את זה. 

אני לקראת שינוי משמעותי בחיי, משהו שאף פעם לא היה לי האומץ לעשות, ודום מדרבן אותי להגיע הכי רחוק שאוכל - אז גם כאן. כמו שנכתב בפוסט קודם, אני לא אוהבת שינויים, וכל הדבר הזה כבד עליי, קשה לי. אני עייפה כל הזמן ולחוצה מאוד, אני מנסה לא להראות לאף אחד ולהתמודד בעצמי - אבל זה לא קל🤷🏻‍♀️

אני יודעת להתמודד בעצמי עם הכל. עם סערת הרגשות, הלחץ והבלאגן. אני יודעת יותר מידי טוב.. אולי העובדה שאני לא לבד הפעם היא זו שמקשה עלי? כי אני לא יודעת איך להתמודד עם זה? 

כך או כך, אני מרגישה שהסוף זוהר, שאחרי הבלאגן יבוא השקט. נחיה ונראה 🐈 

תזכרו - חתול תמיד נופל על רגליו 😼

 

 

* ניסיתי לחפש גרסה של זמר ספרדי שאני ממש אוהבת, אבל לא מצאתי🤷🏻‍♀️ אז קחו את המקור

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י