אי שם ביבשת לא ממש רחוקה בניתי לי מקלט. חלל שכזה בו הכל מותר מבחינתי ואני הכי בטוחה בעולם..
להיות אני תמיד היה עסק מורכב. החברה והמשפחה תמיד ניסו "ליישר אותי" לפי המחשבות והתחושות שלהם כשאני... אני בבועה כנראה אחרת לגמרי...
אתמול ביקרתי בסירה של אחי. כן הוא קנה פאקינג סירה ובקרוב מאוד היא גם תפליג ליבשת שם שלי.
יש משהו מאוד מנחם בשיחות עם אחי.. הוא היחיד מבין כולם בעולם שלא נבהל מהמילים שלי, שלא מתעלם מהטון בו נשמעים הדברים, שמקבל ומוכן באותה מידה של פתיחות לספר על עצמו.
הוא הודה בפניי שהוא ונילי למות - מסתבר שזה לא גנטי 😂 ודיברנו על הדילמות המגדריות שלי והנטיות המיניות. שיחה פורה שלדעתי שנינו התבאסנו כשהיה צריך לסגור את הישיבה
אז מי אני בעצם?
אני טושי או טושה. אפשר גם טשטש.. מדברת בלשון נקבה כי התרגלתי ונוח - אבל לא ממש משנה לי איך תפנו אליי. המשיכה המינית שלי מתקיימת אחרי שנוצר קשר עמוק ואינטליגנטי עם האדם שמולי, ובלי קשר למגדר שלה. הדבר האהוב עליי בעולם הוא המקלט שלי, כי שם אני יכולה להיות אני. אני לא אוהבת שמזלזלים בי ואפילו טיפה, ואני ממש לא אוהבת כשמשקרים לי או מסלפים את המציאות - את האמת בפנים ואפשר אותה כואבת, פחות תפגעו בי ככה..
אני עוד לא ממש יודעת איך להצליח להכניס מישהו למקלט הזה בצורה נכונה.. כל ניסיון שהיה לי נגמר בפגיעה חמורה במקלט או באידאל שלו, כשעבדתי ממש קשה כדי להשיג את השלווה שיש לי שם.
אולי אני צריכה גם ללמוד לשחרר ולא רק לשלוט? הממ.. לא. לא כרגע לפחות. לא כשאני עוד כ"כ זקוקה למקלט הזה ולשלווה שהוא נותן לי, לא כשהעולם בחוץ נראה כ"כ מפחיד...
עוד מעט ואחזור למקלט שלי. האם אצליח להכניס עוד אנשים אליו? נראה..