לפני שנתיים. 24 ביוני 2022 בשעה 13:22
הדיון הפנימי של סאב מול דום..
פעם יכולתי לשחרר יותר. אולי כי זה היה "המגרש הביתי" שלי, אולי כי עוד לא חוויתי את את כל אותן אסופת חוויות שגרמו לי לבנות חומות כ"כ גבוהות שאפילו אני כבר לא מוצאת דרך לפרק הכל מבלי להתרסק..
אני מותשת מהכרויות חדשות, אני מותשת מלתהות האם רמזו לי או לא. התחושה התמידית היא שאני לא רוצה להיות לבד אבל גם ממש ממש לא בא לי להתגמש לאף אחד, ואיך אפשר להתמסר למישהו מבלי להתגמש? אי אפשר.
ובנימה אופטימית, יום יבוא ואצליח להקים את המשפחה הלא קונבנציונלית שלי. אני לא יודעת כמה לא קונבנציונלית היא תהיה, אבל היא תהיה שלי ❤️
תאהבו את עצמכם ❤️