תשישות רגשית ותשישות פיזית
ריקנות מלאה
עומס רגשי מלווה בריקנות מלאה
תשישות מוחית
אלו רק חלק מהדברים שאני מרגישה ברגע זה - כ8 שעות אחרי לקיחת ריטלין, כ4 שעות אחרי חזרה לעישון וויד וכשלושה חודשים שאני מנסה שהמיטה החולה שנגררתי אליה בשנה וחצי האחרונות תסיים את הסאגה איתי.
ניסיון להגיע לתובנות... האם יכול להיות שהתחלתי לפרום את הסיבה לחוסר האמון שלי?
כשאמא שלך בריבים איתך בחרה פשוט להפסיק לדבר איתך מלבד "תעבירי את המלח" ופרצופה תמיד היה נוקשה עד שהיית צריכה להרגיש שאת מבצעת את המהלך הבוגר ושוברת את השתיקה. תמיד צריכה להתפשר כדי שימשיכו להיות איתך, שימשיכו לאהוב אותך - גם אם אולי.. אולי יש טעם בדברייך (או אולי כי את ילדה עדיין והיא הייתה המבוגר האחראי)
אני משתדלת לא להאשים את ההורים שלי בבעיות שלי - אבל האם אפשר שלא כשאלו דברים שיכלו להיפתר עוד אז? אפשר.. או אי אפשר.. זה לא ממש משנה - משנה להבין את הסיבה כדי להצליח לצמוח ממנה
איזו תשישות...