רבים הפרטנרים שניסו להביך אותי במהלך אקט, פגישה או סשן.
מעטים אלו שפגשו אותי המבוישת.
הבושה שלי לא מגיעה ממקום מדליק. אין דבר שתוכלו לעשות איתי שיבייש אותי. לא מביש אותי לרדת על ארבע ולהתחנן שתתקע אותי. לא מביש אותי לנעול את הירך שלך ברגליי ובצמוד למשולש הרטוב, להסתכל עליך במבט חרמנית ולהשתפשף בלי לגמור. לא מביש אותי שתגמור על החזה שלי ותמרח. לא מביש אותי גם שתקרא לי כלבה מיוחמת - לפעמים אני לגמרי מתנהג ככה.
הבושה שלי, מגיע ממקום חרדתי ולא מדליק. ממקום שתמיד חשבתי שאני צריכה לצמצם את עצמי ולשים פילטרים כי אנשים לא מצליחים להכיל אותי בלעדיהם. יש תחומים ומקומות בהם אני בעלת ביטחון כה גדול שאני לא תמיד מבינה למה בכלל יש לי חרדות חברתיות אבל הן שם. ממש כמו התחושה שיש לי כשאני מאבדת שליטה על עצמי...
שורה תחתונה, מינית? אין דרך לבייש אותי, אני מודעת לעצמי מספיק😉