קראתי את עצמי היום, מתחילת התקופה שלי כאן באתונה ועד... החזרה לאתונה חחחח
גיליתי שאני ממחזרת סיפורים. דברים שכתבתי כאן הפוסטים האחרונים אמנם נכתבו בפירוט נוסף או נקודה נוספת שהאירוע הביא איתו לחיי, אבל הרוב כבר נכתב.
גם גליתי משהו שידעתי אותו כבר קודם. יש פה אנשים מדהימים. באמת. אני כ"כ לא מבינה את אלו שמרגישים שאין פה איכות. כ"כ הרבה כינויים ופרופילים, גם כאלו שכבר לא קיימים - ובאמת רוב האנשים שנשארו איתי כאן, הם הקרם דלה קרם. בגלל זה אני עדיין כאן גם כשאני לא בארץ.
אם לא השגתם את האיכות כאן, לא בטוח שזה מה שאתם מעוניינים בו.
גיליתי שעברתי תהליך עצום פה באתונה. שנסגרתי בכוונה לבדסמ ועיבדתי בעצמי ימים על גבי ימים בדירה קטנה שהייתה פעם מבצרי את עצמי.
לקרוא את עצמי.. אני מבינה שאותם שדים חוזרים בכל פעם. אני מבינה לאט לאט גם מה מעורר אותם ולמה. הקשר של adhd אליי ולמבנה האישיות שלי ולבדסמ שלי - הוא חלק בלתי נפרד ממני.
לא מזמן קרה לי אירוע בדסמי מכונן. הרגשתי כמו מכשיר ארקייד מאובק שפתאום חיברו לחשמל וגילו שהוא עובד אחרי כל השנים ששכב במחסן (ואז שיחקו איתו סופ"ש שלם). יחד עם האירוע הזה נדלקו בי תחושות מחדש שכמעט שכחתי מקיומן. כאלו שכאב לי לקרוא את עצמי פעם בכתבים שכתבתי לפני שהתרחקתי המכל.
ומה אני רוצה עכשיו? לאכול 🤤😋
גירוס או פסטה?
Amo, odio, siento, sufro, grito, busco y no puedo encontrar... Y te voy a enccontrar.