לקראת סוף השירות הצבאי שלי התחלתי לקרוא המון ספרים. כל יום או יומיים הייתי מתחילה ספר ובולעת אותו לשכרון. את מרבית הכסף שלי הוצאתי על מבצעי 3 או 4 במאה והייתי קונה סדרות שלמות של ספרים. גומעת אותם כמו בבינג' של סדרת טלוויזיה.
היה קשה להזיז אותי מספר, אם החלטתי שאני מתחילה אחד כנראה שאין מה לדבר איתי היום עד שהספר יגמר. אני עוד זוכרת את השותפה בב"ש מתלוננת שהבטחתי רק עוד 10 דקות ואני יושבת איתה אבל בעצם נכנסתי לעוד פרק בסיפור😅
עם השנים ומעברי הדירות הספרים הלכו איתי. תמיד היה תיק אחד ענק וכבד של הספרים שלי שנסחב לכל מקום.
אפילו בנתניה כבר הייתה להם כוננית צהובה כמו הסמלון שלי והם כולם עמדו יפים על מדפים נקיים מסביב לדמויות לגו שבניתי, הדובי מכיתה ד' וספר "מר שמח" שאני בוחרת תמיד להחזיק.
ליוון לא התכוונתי להעביר אותם כי רק במחשבה על כמות המשקל והכסף שהולך רק על מעבר של זה.. לקחתי כמה איתי. יש כמה שהסיפור שלהם נצרב לי בזיכרון. מצאתי את עצמי קוראת שוב ושוב ושוב ושוב ושוב את הסיפורים. ושוב. מתרגשת מאותם הרגעים, נבהלת מאותם השיגעונות, מתחרמנת מאותם התיאורים.
גאולה יפיפיה הוא ספר רביעי בסדרה של אסון יפיפיה - ליס ותומי תמיד יהיו זוג בדיוני שמלווה אותי במחשבותיי. תומי שמוריד מעצמו למען אושרם של משפחתו תוך ניהול והשתלטות עצמית המעוררת הערצה מול ליס שלא מתביישת בכלום ופשוט עושה את מה שהיא טובה בו, בלי חשש או פחד. והיא לא באד אס ביצ', היא פשוט טובה במה שהיא עושה ועושה את העבודה ב300 אחוז.
אחת הסצנות הראשונות בספר זה כשהם הולכים אליה הביתה שיכורים אחרי מלא אלכוהול בבר למטה. הוא מוריד לה את המכנסיים ומגלה שהיא בלי תחתונים - היא מגלה לו שאין לה, היא לא הולכת איתם. אח"כ הנושא חוזר בספר בצורה מחרמנת למדיי כשאיש המערות יוצא ממנו והוא נטרף מהמחשבה שהיא מסתובבת במשרד בחצאית.
יום או יומיים אח"כ החלטתי לנסות את ליס. מה תהיה התחושה אם אתחיל לזנוח את התחתונים? מאז קניתי לעצמי אולי פעם אחת תחתונים שבסוף לא לבשתי מעולם ועבר עשור מאז לפחות.
ניסיתי תקופה לחזור לתחתונים, זה היה הדבר הכי לא נוח בעולם. החזקתי חצי שעה באוטו והורדתי. אני זוכרת שעצרתי אמצע הכביש להוריד אותם כי לא יכולתי יותר.
אז תודה ליס על הכוח להיצמד לעצמי regardless מה אחרים יגידו. תודה גם לבריידן וג'וס על סצנה משגעת של אדם קדמון לוקח את מה ששלו, תחתונים קרועים על רצפת משרד המנהלומועדון לילה בשמלה סקסי להחריד.
הספרים האלו... גם לימדו במידה מסוימת בדסמ. אם זאת קיילי שדווקא הרכות של ג'נסן ויכולת הריסון שלו מולה מרוב הפחדים, או סברינה ודיימון, שאולי היו הכי בדסמיים והיו אלו שהכי השפיעו עליי. השינה שלה על רצפת משרדו בערום מול האח, ההצלפות בה על התגרות בדרישותיו. ההאכלה שלו אליה כשהיא על ברכיה לצד שולחן האוכל.
יכול להיות שאני טועה קצת בשמות.. היו ספרים שלא רכשתי כי לא היה לי באמת כסף ונכנעתי לספרייה העירוני, "אהה גברתי? מותר לקחת עד שני ספרים" את מחייבת אותי לחזור לפה עוד יומיים כי יגמרו הספרים וארצה עוד? פפפ לפעמים פשוט ישבתי ליד הספרייה וקראתי.. חחחחח ספר עם אפרסק וכותרת של כניעה מתוקה באמצע העולם..
הפוסט היה אמור להיות על תחתונים, בסוף יצא לי קצת ספרים... לקחתי איתי לפה כמה וחלק גם כמובן שוב קראתי ועוד מעט.. נתאחד כולנו לאיזו כוננית חדשה ואיזה מבצרון תחת סיר לחץ.
תשמרו על עצמכם... כנראה שהייתי מעבירה את הזמן בממד עם ספר או סימס❤️