תמיד הייתי מבולגנת.
ההורים שלי היו צוחקים שאני "יורדת" למיטה מערימת הבגדים שעל הרצפה במקום לעלות.
אמא שלי הייתה אומרת לי שכשהראש בבלאגן אז הבלאגן בחדר חוגג ושזאת תקופה. לא הבנתי אותה.. יש תקופה שהראש לא בבלאגן? מתי? איפה נרשמים לתקופה כזו?
אחיי גם היו מבולגנים, בכנות גם אבא שלי, אם כי יש לו את הסדר שלו ונראה את השלט בסלון לא חוזר למקום המדויק ליד העכבר ושלט המזגן, ממש לצד משקפי הקריאה.
כשהייתי חוזרת מטיולים של הצופים, היה לוקח לי אולי כמה ימים טובים לפרוק את התיק, וכשהפסיקו ללחוץ עליי בגיל 14, לקח לי מפסח ועד מחנה הקיץ בסוף יולי כדי לפרוק את התיק.
זה קורה לי גם עכשיו עם ביקורים לארץ, מזוודה מפסח שעבר עוד עמדה לא מזמן עם כל הבגדים שלא היו צריכים כביסה בפנים.
אז ניסיתי את אמא שלי אחרי 32 שנים בהם לא הבנתי אותה וסידרתי את המזוודה מפסח, המזוודה מראש השנה, המוודה מהכריסמס וערימות הבגדים ברחבי החדר.
זה לא היה היום... אולי לפני חודש? אבל מה למדתי? סעמעמק איזה תרבות שפע הזויה. כמה בגדים בן אדם שבד"כ לובש פיג'מות במקרה הטוב צריך???
מוסר השכל טושי, בלאגן בחדר לא מעיד על רמת הבלאגן בראש. את סתם מאורגנת יופי עם הבלאגן של עצמך (טוב לא סתם 💋)
תמונות מהיום בבלאגן שלי, שבראש ובחדר.