כרגע זה בטיוטות.. זה בבדיקה..
לפני שעזבתי את הארץ הייתה לי שאלה קבועה לעצמי:
אם היית יכולה להיות בכל מקום בעולם, איפה היית טושי?
היו רגעים שהייתה לי תשובה ברורה, מידית, עם הסברים ונימוקים וסיבות.
אני זוכרת שהיו רגעים, שממש כבר היה נמאס לי מהשאלה המחורבנת הזו. כמה את יכול להתעסק במה שאין?
כשעברתי לחו"ל.. השאלה הזו נפסקה כמעט לחלוטין. אפשר אולי היה לספור על יד אחת את כמות הרגעים בהם שאלתי את עצמי את השאלה הזו...
לאחרונה.... היא עולה לי על בסיס יומיומי.. פוסט זה נועד כדי לתעד לעצמי עד שארגיש שזה יותר מידי פעמים ואפרסם אותו.
את הפעם הראשונה ששאלתי את עצמי לאחרונה.. אני לא זוכרת בדיוק.. זה היה שבוע שעבר.. אולי יום שישי? זכור לי עוד לפני.. אולי חמישי כבר או רביעי.. אולי אפילו שלישי. אז נחליט שחמישי.
02/04, שאלת בחנייה המאולתרת
03/04, שאלת באזור השמשי מול המוסך
06/04 מול המוסך
07/04 מול המוסך, זה התחיל לעצבן אותך
08/04, ליד המוסך.
10/04 מול המתחם ליד הקפה. מעניין שאתמול זה לא עבר לך בראש...
________________________________________________________________
הינה טושינקה עברו עוד חמישה ימים בהם לא שאלת את עצמך את זה. האם זה היה רגעי?
יש רגעים שאני חושבת שאני פועלת באוטומט. ז"א אני לא רק חושבת את זה, אני גם.. שמה לב...
אין לי סבלנות כבר...
בא לי לעשן
בא לי הביתה
בא לי את אמא שלי
בא לי הביתה, אני לא מרגישה יותר בבית, אני לא מרגישה את תחושת המבצר שלי.
מי שמכיר אותי מספיק יודע כנראה גם למה...
אני רוצה הביתה