ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

TushiB​(קינקית)חשבון מאומת

Hasta que salga el sol

מחשבות שהעזתי לחשוב בקול

*פוסטים מנוסחים בלשון מסוימת מטעמי נוחות, אך להערכתי תקפים לכל מין ומגדר בעולם
לפני 5 ימים. יום שישי, 15 במאי 2026 בשעה 15:40

תשישות של סופ"ש. 

תשישות של סופ"ש אחרי שבוע לא פשוט ועם עתיד עמוס חוויות לסופש הקרוב וגם זה שאחריו. 

 

הבנתי אחרי כמה תגובות שבפוסט הקודם נקרא שאני חוזרת לארץ ממש עוד כמה ימים.

אז... לא... 

הלוואי שהייתי יכולה להכניס את כל הציוד שלי רק לשלושה תיקים😂😆

הלוואי שהייתי יכולה ככה בקלות לקחת הכל ויאללה ביי.

 

זה תהליך.. לא קצר מידי ולא ארוך מידי.. זה לוקח זמן, אנרגיה, משאבים, כוחות, מחשבות והמון רגשות. 

 

אז.. ימים עמוסים.. רגשית, מחשבתית, תעסוקתית. מצד אחד זקוקה נואשות לשקט אמיתי שזה רק אני עם עצמי כמה ימים טובים. מצד שני, אני יודעת שאחרי שעתיים או שלוש, אגלוש ל... 

 

טושי מה עם קצת חיובי? מחר בע"ה עוד איזה קעקועון ליד, אולי יותר מאחד אבל קטניייים קטנים. ממלאי מקום. להמיר קצת כאב אחד באחר ולמלא את הלב באושר דופמיני רגעי.

שבוע הבא את לא עובדת שבוע עבודה מלא וגם תספיקי לטעות מהאוכל של אמא. היא גם אומרת שהיא יודעת איך להקל לך על הכאב (והיא יודעת ממקור ראשון, גנים מחורבנים לא מגיעים סתם 😉)

 

יהיה רגע שבוא אחשוב על כל התקופה הזו עם איזה חיוך קטן... באופן מפתיע (או שלא) בזמן האחרון בכל פעם שאני חושבת לכתוב על המעבר עולה לי בראש פוסט שכתבתי בסביבות מרץ 24. התחושות שהייתי בהם, התמונה הזו בראש של הדירה הנקייה שלי עם כל המזוודות ארוזות (מינוס בגדי הקיץ שנשארו לנגלה הבאה אצל ידיד) - הדמעות שלא הפסיקו לרדת. גם חודש וחודשיים אח"כ בכל פעם שעלה הנושא... זה היה אבל של ממש.. עצב, כעס, הכחשה, מיקוח. היה את הכל.

אולי אפילו חזרתי לאתונה מתוך מיקוח והכחשה. אולי לא.. 

 

טושי של 24 וטושי של 26 הן אותה הטושי.. רק אחרת. אולי" עיכבת" את עצמך בשנתיים אבל בתאכלס טושה... את עשית מעשה בלב שלם, עמדת מאחוריו ולרגע לא התחרטת. החיפוש התמידי שלך לגבי מה הלאה היה תמיד.. גם כשרק עברת לאתונה כבר היית במחשבות וחיפושים שמה יהיה הלאה? ממש ניסית להכריח את עצמך לעצור רגע. לא שזה עזר לך במיוחד.. ראיונות עבודה בקורק, גרמניה, ספרד, אפילו היה משהו בפולין או צ'כיה. מה זה משנה? העיקר החלום של לחיות בחו"ל.

 

ועכשיו מה? החלום למשפחה. לעוגן. למישהו שאגיש שהוא בוחר בי כל יום ושאני בוחרת בו. מישהו שלא אצטרך להרגיש מותקפת כשמדברים פוליטיקה, או שאני צריכה להסביר מהלך ישראלי שאני אישית לא בהכרח מסכימה איתו אבל מבינה את הסיבה. אני רוצה מישהו שמכיר את היהדות והיא לא זרה לו. ושסעמק, לא יפחד לנסות לכבוש את העולם ביחד.

 

תשישות, כמה דקות לבד ו.. שישי. 

 

תאהבו את עצמכם, זה משתלם ❤️

 

נ.ב.

אין היום שיר, המוח צריך שקט 😂😆 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י