אז אחרי כמה ימים קשים מאוד עם עצמי אני חושבת שהגענו לאיזה breakthrough.
הבנה של טריגרים, שילוב של אירועים בלי המון קשר אחד לשני שהתפרשו במוח מקוש"ר בצורה לא מדויקת עורר איתו כדור שלג שלרגע שכחתי שהיה קיים...
אני לא מרגישה צורך לפרט על הנושא יותר מידי, אני כן מרגישה רצון עז לתעד את התהליך שאת עוברת. כי החומות עלו, האינסטינקט שלך היה להיבלע, להתעלם, לא להתאמת ולהתעמת עם התחושות האלו, הסיבה ולמה זה קורה ואיך לנתב את עצמך למקום חיובי יותר.
והפעם, אמרת את אותם הדברים, נשמעת שוב כמו תקליט שבור ו.. הגעת למבוי סתום. כזה שאיך תתקדמי ממנו? הרי אם את באמת מאמינה למה שכתבת או אמרת לעצמך, למה לחזור לארץ?
יופי, אחרי שהבנו שאת לא באמת חושבת ככה, ניסית למצוא תשובות. ניסית להבין מה קורה במוח שלך שמגביר את כל השיט שאו הזה ל2000. ואת יודעת.. הדבר היחיד שלא חשבתי באמת לקשר לסיפור היה הדבר שבתאכלס הוא הסיבה.
המציאות כרגע, שלא תוכלי לשנות את הסיבה. וזה בסדר, זאת ההחלטה שלך ואת הכי הכי שלמה איתה בעולם. ידעת בדרך שיהיו רגעים כאלו, ובלעדיהם לא היית מתקדמת ומנסה ללמוד איך לנהל את זה נכון יותר הלאה.
כוסעמק הא? 😂
נוט טו סלף:
העובדה שאת מרגישה פער בין מה שאת רוצה לבין מה שיש כרגע, אלו רגשות אנושיים לגמרי. ADHD לא יוצר אותם, הוא פשוט יכול לקחת אותם מ30% עוצמה ל90%.
והרגש אמיתי. המסקנה לא בהכרח אמינה.