אני בדרך כלל לא מעלה דברים לרשתות החבריות. התמונה האחרונה שהעליתי לאינסטגרם הייתה בפריז 2022 עם אמא שלי ובפייסבוק.. פפ לדעתי עוד לפני כבר הפסקתי (הלכתי לבדוק, שנה לפני ב2021, גם עם אמא שלי כשהיא באה לבקר אחרי שלא התראינו יותר משנה😅)
לא מעניין אותי כמה אנשים יאהבו את הטיול שעשיתי או את החולצה שקניתי. לא ממש אכפת לי אם הצופיפניקיות יסתכלו בסטורי שאף. פעם לא העליתי או האם העלק רוקסטאר מנסה להמשיך להציץ.
ואני מנסה לפעמים להבין אם עצמי אם באמת לא אכפת לי או שאני לא רוצה להתמכר לאובססיביות בדבר - ובכנות, לא אכפת לי... את רוב חווייתי אני בקושי מצלמת, נזכרת מאוחר מידי או מוקדם מידי ונשארת בעיקר עם הזכרונות הטובים.
המנוי הזה והפומו.. היו רגעים בין הכתובים פה שרציתי להוסיף איזו תמונה, אבל את האמת? אין לי חשק להיכנס ללופ של "מה להעלות היום?" רק בגלל שיש לי פומו מהזמן הקצוב.
אנשים העלו קטעים נהדרים ואיזה כיף לקרוא תרבות ישראלית שכזאת...
עלו לי שלושה או ארבעה שירים לאורך השרשור.. ואף אחד מהם... לא ממש שיר אהבה רומנטי😅
מה שמעלה בפניי את התהייה.. האם.. האם יש קשר לרווקות שלי ולבחירת השירים שלי...? ז"א, האם השירים הראשונים שעלו לי בראש והמשמעות שלהם רלוונטי בכלל לאיך שאני משתדרת החוצה? (כן, משתדרת, משודרת בבניין התפעל, ככה החלטתי.)
השיר הראשון שעלה לי הוא צרות טובות של שלום חנוך.
מוזיקה עברית ובכללי מוזיקה הגיעה מאבא שלי. גיטריסט קלאסי שלמד מוזיקה ואפילו חשב לעסוק בזה, אבל הבין שהוא מעדיף להשאיר את זה כתחביב. הוא היה משרבב בגיטרה מול הטלוויזיה כל ערב כשהחדשות הפכו לרכילות.
אני זוכרת ערב אחד.. הייתי בת 5 אולי 6 אולי אפילו 7.. והוא ניגן את השיר הזה.. צרות טובות.. הקשבתי לכל מילה שהוא שר, המבטים שלנו הצטלבו בכל רגע שהוא לא הביט לעבר הגיטרה בזמן החלפת האקורדים.
התאהבתי בהתחלה בשיר. בציוריות ברומנטיקה, בדייטים השונים בערים והשקיעות והזריחות. ואהבתי את שתיהן, אלי. עד הבית השלישי. בבית השלישי נשבר לי הלב עם כל אחת מהעלמות שהוא ככה שיחק בהן..
הזיכרון מתוק והשיר מתוק, אבל לא אשכח את שבירת הלב שהייתה לי עבורן וההלם שלשם השיר הלך...
השיר השני שעלה לי בראש הוא גם שיר שאבא שלי היה שר לי.. יותר נכון רק משפט ממנו וכמעט תמיד כשהיה מקפיץ אותי למקומות. יש לי אימג' ברור כשאני יושבת לידו במושב הנוסע ואנחנו ביציאה מהרחוב בו גדלתי. ילדתי שלי בביצוע של מאיר אריאל (או אבא של טושי שאינו מאיר אריאל חחחח)
הוא היה שר לי רק את המשפטים הראשונים, "ילדתי שלי, אל תלכי לבדך בשדה המוזהב" - אבל אבא, אני רק הולכת לפגוש את... וככה היינו מתחילים את הנסיעה.
אני חושבת שהשיר הזה עלה לי בגלל צרות טובות ואבא שלי ולא בגלל השרשור...
כשהתקדמתי בקריאת התגובות אמרתי לעצמי, תנסי אולי משהו בדסמי, והדבר היחיד שעלה לי זה.. אדוני של עברי לידר בביצוע רוני דואני. ובעיקר הבית הראשון. אולי בגלל זה אני לא ממש בדסמית יותר 😂
"אדוני יספר לי מה שהוא יודע
אדוני יסדר לי את המחשבה
כי גם אם כבר אין לי כוח
אדוני ישפץ לי את ההרגשה"
הוא עדיין בפליי ליסט שלי ואני עדיין שרה אותו בקולי קולות ולפעמים גם מתכוונת אליו, רק לפעמים...
השיר האחרון שעלה לי הוא כמובן.. ליבינג דה דרים😂 זאת נהייתה ממש מנטרה עבורי.. כבל דווקא משפט אחר עלה לי משם, מה שפתח את כל המחשבות לגבי הפוסט הזה
"יש'תי בלעדיך.
יש'תי ברמות"
אם יש אותי בלעדיו, למה אני בוכה על בדידות? שהרי אין מישהו ספציפי להיות בלעדיו אלא ישות כללית כזאת..
אגב, תוכדי כתיבת הפוסט הבנתי קצת, את את השירים המאוד רומנטיים כל אהבה ויחסים אני בכלל שומעת בספרדית 😆
לאלברו סולר יש המון שירים שאני אוהבת, חלק על האהבה וחלק על חברות וחלק על פרידות. Te imaginaba הושר כנראה על אשתו (לפי הפבליסיטי שעשה לשיר בזמנו חחח) ואני לא יכולה שלא להיות מוקסמת.
"Entre ocho mil millones no sé cómo te encontré" - בין שמונה מיליארדים, אין לי מושג איך מצאתי אותך"
גם מוראט מגוונים בשירים שלהם, חלק על אהבה כואבת, חלק על אהבה מוצלחת, חלק על חברות אבל בעיקר על אהבה. היה לי קשה להחליט איזה שיר ואיזו שורה הכי הכי.. Besos En Guerra, נשיקות במלחמה ניצח. היה לי קשה להחליט איזו שורה אז תקבלו 2..
"Ganaré la guerra para conquistarte" - ניצחתי את המלחמה כדי לכבוש אותך.
"Quién te dijo esa mentira?
"Que eras fácil de olvidar" - מי אמר לך את השקר הזה? שקל לשכוח אותך.
יש גם שירים בספרדית פחות נוגעים לב ויותר.. סקסיים כמובן אבל לא היום.
יום שישי מוצלח לכולנו ואחלה סופ"ש בפתח🥳
parts of me(22)just another nonsense(7)
לפני 3 חודשים. יום שלישי, 23 בדצמבר 2025 בשעה 6:53
לפני 3 חודשים. יום שלישי, 9 בדצמבר 2025 בשעה 12:25
אני אוהבת לפנטז. פנטזיות נותנות דרור לתחומי עניין שכנראה לא היה לי אומץ להתמודד איתם ברצינות או דרך מצוינת לבדוק אם יש קינק שמדליק אותי יותר מפעם אחת או שיחה אחת עם פרטנר אחד.
למשל, הנושא של פוט פטיש. אף פעם באופן אישי לא התענגתי במיוחד מכפות רגליים או ראיתי את זה כמשהו מושך מאוד.
טושיל'ה כפרה זאת לא דוגמה טובה...
מממ.. לא טוב.. הדוגמאות שעולות לי הם קשורים בנושאים שאני עוד לא ממש רוצה לדון בהם בקול כתוב כמעט לנצח..
נקטע ולא נקטע לי חוט המחשבה.. אני יודעת מה רציתי לומר.. השתנה לי המבנה בראש של התוכן פה..
פנטזיות טושיק.. פנטזיות...
בשנים האחרונות הפנטזיות שלי הזדקקו יותר ויותר למשהו שלא ניתן להגשים אותו בסטוץ או יזיזות או קשר משני.. ובעוד שזה נחמד לפנטז.. כשזה נשאר רק בגבול הפנטזיה הבלתי אפשרית להשיג... זה נעשה קשה...
אני מפנטזת על מישהו חזק מנטלית ויחד עם זאת מסוגל "להעביר את המפתחות". בלי שזה יוריד ממנו. בלי שזה ידרוש ממנו לשחק. מישהו שיעריץ את האדמה שאני דורכת עליה ויחד עם זאת ירצה לעזור לי לסלול את הדרך. הדרך שלנו.
המחשבות שלי קפצו פה מאוד... בהתחלה חשבתי שזאת תהיה עוד טיוטה מהטיוטות שיש פה.. פנטזיות.. גם חשבתי שיהיה פה יותר דברים מיניים.. בסוף.. הו וול
ושיר טושי? היו הרבה פה בדרך... חלק מהסיבה לשינויים במחשבות.. אז אבריל איט איז חברים.. אבריל תמיד טוב 😘
note to self(23)just another nonsense(7)stuff i want(2)
