הבטחתי אז הנה 😄
סיפור ילדים קסום שנמצא אבן לרגליי מאז קיבלתי אותו ממשהי מדהימה לפני שנים.
מאז מעביר אותו מהמשכים במתנה.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
דרקון – אין דבר כזה
כתב וציר ג`ק קנט
בילי היה ממש מופתע כאשר התעורר בבוקר ומצא בחדרו דרקון.
הדרקון היה דרקון קטן – לא יותר גדול מחתלתול.
כשבילי לטף לו את הראש, כשכש הדרקון בזנבו מרב שמחה.
בילי הלך לספר לאמו.
"דרקון – אין דבר כזה!" אמרה אמא של בילי.
והיא דיברה ברצינות.
חזר בילי לחדר שלו והתחיל להתלבש. הדרקון ניגש אליו קרוב קרוב וכשכש בזנב. אבל בילי לא לטף אותו.אם אין דבר כזה הלא טיפשי ללטף לו את הראש.
רחץ בילי את הפנים ואת הידיים והלך לאכול את ארוחת הבוקר. הדרקון בא אתו. עכשיו כבר היה יותר גדול, כמו כלב בערך.
בדרך כלל אסור היה לשבת על שולחן. אבל מה יכלה אמא להגיד? הלא היא כבר אמרה שאין דבר כמו דרקון, ואם אין דבר כזה, אי אפשר להגיד לו שירד מהשולחן.
אמא טגנה לבילי כמה לביבות, אבל הדרקון אכל את כלן. הכינה אמא עוד, אבל הדרקון אכל גם אותן.
אמא טגנה לביבות עד שנגמרה על העיסה. בילי קיבל רק אחת מהן, אבל אמר שבין כך לא רצה יותר.
בילי הלך לצחצח שנים, אמא התחילה לפנות את השולחן, והדרקון, שכבר היה גדול כמעט כמו אמא, נשכב לו על השטיח בפרוזדור ונרדם.
עד שחזר בילי כבר גדל הדרקון כל כך שמלא את כל הפרוזדור. ובילי היה צריך לעבור דרך הסלון כדי להגיע אל אמו.
"לא ידעתי שדרקונים גדלים כל כך מהר", אמר בילי.
ואמא אמרה בכל תקיף: דרקון? - "אין דבר כזה!"
כל הבוקר עבר עד שגמרה אמא לסדר את הדירה, כי הדרקון הפריע לה והיא היתה צריכה לטפס דרך החלונות כדי להגיע מחדר לחדר.
בצהריים כבר מילא הדרקון את כל הבית. הראש שלו יצא דרך הדלת הקדמית והזנב – דרך הדלת האחורית, ולא היה חדר שלא היה בו איזה חלק של דרקון.
כשהתעורר הדרקון מן התנומה, היה רעב.
מכונית של המאפיה עברה שם, והדרקון לא יכול היה להתאפק.
הוא רץ אחרי המכונית של המאפיה.
והבית כמובן, בא איתו, כמו הקונכייה של החילזון.
בדיוק אז בא הדוור להביא את המכתבים למשפחה והנה ראה את הבית שלהם דוהר ועובר על פניו.
הוא רדף אחרי הבית כמה רחובות אבל לא יכל להשיג אותו.
כשבא אבא הביתה לארוחת צהריים ראש תכף ומיד שהבית איננו.
אבל למזלו אחד השכנים ראה לאיזה כיוון הבית הלך.
נכנס אבא לרכבו ויצא לחפש את הבית. ובשעה שנסע בדק את כל הבתים.
לבסוף הגיע לבית שנראה לו מוכר, ומן החלון נופפו לו בילי ואמא.
טיפס אבא על ראש הדרקון, עלה אל הגג ומשם נכנס דרך החלון לתוך הבית.
"איך זה קרה?" שאל אבא.
"זה בגלל הדרקון," אמר בילי.
"אין דבר כמו..." התחילה אמא להגיד.
"יש דרקון," התעקש בילי, "דרקון גדול מאוד!" וליטף לדרקון את הראש.
הדרקון כשכש בזנב מרב שמחה, ואז, עוד יותר מהר משגדל נעשה הדרקון יותר ויותר קטן.
כעבור כמה רגעים כבר היה גדול..... כמו חתלתול.
"דרקונים קטנים כאלה לא אכפת לי," אמרה אמא. "למה היה מריך לגדול כל כך?"
"אני לא יודע" אמר בילי, " אבל נדמה לי שהוא פשוט רצה שישימו לב אליו."
---------------------------------------------------------------------------------------------------
לפני 18 שנים. 22 במרץ 2006 בשעה 17:08