בוקר טוב עולם

התגעגעתי.

התגעגעתי לכתוב לבלוג כאן ובכמה הזדמנויות עלתה בי המחשבה לשתף אבל לא באמת היה לי את הרצון או אנרגיה להתחבר לכאן.

עם זאת חוויות לא היה חסר, כמו הפעם ההיא במסיבה איזו בובה ביקשה שאשחק איתה, היא ביקשה יפה ועמדה בזה יפה וזה אפילו היה סשן פומבי ראשון שלי מזה שנים

או כמו הפעם ההיא במסיבה שהכרתי את הטיזרית המהממת שרגילה שכולם משחקים במשחק שלה אבל מאד תסכל אותה לגלות שאני מנהלת את הסיטואציה ואותה ועוד אחד שהיה הצעצוע שלי ושיחק בה לפי הוראותיי שאחר כך התחלף בנשלטת יפיפיה ומבוישת אשר נודבה לי ע"י האדון שלה וליקקה אותה במרץ והוציאה ממנה גניחות רמות בקצב שלי.

או כמו הפעם ההיא במסיבה שלקחתי את הצעצוע להיות הנייר טואלט שלי בשירותים כי אני מאמינה בלחסוך בפסולת ולשמור על הסביבה.

חשוב לציין שכל כללי הבטיחות והכבוד הראויים נשמרו

ועוד כמה מעניינות אבל די, מאוחר ומחר עוד יום ארוך. אולי מתישהו ארחיב עליהם עוד ואולי לא כי כבר יהיו חוויות חדשות לכתוב עליהן.

ומה עם החוויות האישיות יותר אתם שואלים (או שלא), זה כבר לפוסט אחר כשאני אהיה מוכנה לכתוב אותו

בקיצור התגעגעתי

תוהה אם בין כל הנשים פה יש מישהי שבין כל הרצינות כאן גם ספונטנית ופתוחה לחוויה משותפת של שליטה איתי ועם הבן זוג  בין אם היא שולטת או נשלטת.

מבטיחה שאנחנו אנשים שבלי קשר למה יקרה, כיף להכיר אותנו☺

גם זוג יהיה כיף;)

שבת שלום

אם לקבוע על פי גודל הדגדגן שלי בשיאו, בגרסה הגברית שלי היה לי זין מכובד פלוס פלוס ;)

סתם שתדעו.

זה התחיל מתוך ההבנה שלא טוב לה.
יותר נכון יכול להיות לה יותר טוב אבל ממני היא לא תוכל לקבל את זה
תחושת הכישלון שמלווה את זה היא עצומה ושורפת מבפנים והרצון לתקן ולשפר רק גובר אך האם אני בכלל מסוגלת לזה ולא רק מושכת זמן.
עם כמה שאני אישה אימפולסיבית אני יודעת לעצור ולהקשיב גם לשכל שמציג לי את העובדות והמציאות כפי שהם היום אבל הלב מסרב לקבל את זה ומתכווץ עוד קצת לנוכח המעשים שתומכים בשכל
דיייייייי תפסיקייי מה את עושה
תברחי מפה זה לא המקום בשבילכן כאן
את טועה ואת עושה טעות חמורה
צעקו הלב והדמעות
אני מחבקת אותה חזק חזק והיא מתמסרת לחיבוק אבל מבינה שמשהו לא כשורה, לא מבינה שככל הנראה הזמן שלנו ביחד קצוב
בדרך כלל אני מאחלת ומכוונת לפתוח את השבוע באנרגיות חיוביות, היום שום חלק ממני לא שם רק איתה ובמחשבות עליה

אני- "תודה על התמונה אבל אתה פחות הטעם שלי, שיהיה לך בהצלחה"

הוא- "זה בסדר, גם את פחות הטעם שלי והמלצה שלי אל תעופי יותר מידי"

עצור רגע,

מה קרה פה עכשיו?

היה לך קשה לקבל את זה שאתה לא מתאים למה שאני מחפשת אז בחרת לנסות להוריד אותי או את הביטחון שלי בעצמי כתגובה?

למה?

כי אתה חסר ביטחון בעצמך אז אתה צריך שככה ירגישו האנשים שאתה מתקשר איתם או אלה שסביבך?

אף פעם לא הבנתי את האנשים שמתנהגים בצורה כזאת כלפי הסביבה שלהם, הרי לא תמיד כשנפגוש מישהו יהיה לנו איתו חיבור מעולה/ התאמה חיצונית/ שיחה טובה או ציפיות תואמות בין אם זה כאן או בחיינו בכלל וזה בסדר ומקובל ומובן וכל שאר המילים שמתאימות לזה אבל כל עוד ננהג אחד בשני בכבוד העולם שלנו יצעד בדרך טובה יותר.

אבל כן, אני יודעת שאני מדברת על עולם אטופי שאנחנו בני האדם לא מסוגלים אליו בכלל (ככל הנראה) ושאני לא יכולה לתקן את כולם אבל אני כן יכולה להגיד, חיה ותן לחיות. וכל עוד לא פגעו בך תחיה את חייך באהבה וכראות עינייך ותן לאנשים לחיות את חייהם באותה צורה.

ואם אתה לא מסוגל לזה, אז תטפל בעצמך ובחייך אבל אל תנסה להוריד אנשים למקום שלך.

גם אם החלטתי הבוקר שהטייץ המנומר ורוד הזה יושב עליי פצצה ולדעתך לא.

גם אם החלטתי לעשן וויד ואתה חושב שצריך להכניס אותי למרכז גמילה.

גם אם בא לי להזדיין כמה שבא לי עם מי שבא לי ואיך שבא לי אבל אם הייתי אחותך בטח היית רוצח אותי על כבוד המשפחה.

גם אם אני חושבת שביבי הוא הכי טוב למדינה שלנו ואתה רק מנסה לתאם לו פעולת חטיפה עם החמאס.

וגם אם שתיתי שישיית רדבול הבוקר ואני טסה, לא עפה על עצמי אולי פשוט תסתכל ותלמד.

בקיצור, שכל אחד יחיה את החיים שלו, תכבדו את האנשים ואת הדרך שבה הם בחרו לחיות את חייהם, תהיו נחמדים וכבר יהיה פה יותר טוב.

שבוע נפלא עם המון אור ואהבה

חיה ותן לחיות.

הסופ"ש שלנו התחיל לא משהו.

בגלל מעשה שנבע מהכאב האישי שלו ללא התחשבות בסובבים אותו, אדם שיקר לי נפגע מאד וגם אני.

אפילו השיחה של יום למחרת לא הרגיע את הרוחות וככל שהתקדם הסופ"ש, עוד כמה יציאות לא במקום וזה שהיה לי סופ"ש רווי פעילויות ולא יכלנו לדבר גרם לסדק להתרחב.

אחת מהחוזקות שלנו כזוג היא התקשורת שלנו. היכולת שלנו לבוא ולשפוך ולשתף את כל אשר על ליבנו ולדעת שהצד השני מקשיב ומכיל היא מדהימה. מנסיון העבר שלי וגם לשמוע מחברות אני יודעת כמה התקשורת שלנו מעולה וגם אם יש משהו שקשה להגיד בסוף זה יאמר.

אז אתמול התקיימה השיחה. התחילה לא פשוט, המשיכה לא קל אבל לא ויתרנו וחפרנו ואכלנו את הראש עד שסיימנו בחיוך ונשיקה וכמו פופאי שאוכל את התרד שלו ונהיה חזק יותר ככה אנחנו התגברנו והמשכנו חזקים יותר ובטוחים עוד יותר.

בסוף אמרתי לו " יש לי תחושות פאנטום"

הוא: יש תרגום?

אני: כן, אני מרגשה את הזין שלך ממלא אותי אבל הוא לא באמת שם.

הוא: "נראה לי שהגיע הזמן לעבור למיטה"

הדבר הכי טוב אחרי ריב זה המייק אפ סקס.

אחרי עוד כמה ארגונים קטנים (כי בדרך אני חייבת לאסוף ולעשות עוד כמה דברים) הגעתי למיטה רעבה, התחושות פאנטום רק התחזקו ורציתי להרגיש את הזין שלו ממלא אותי.

גם בחלק הזה שנינו מתעוררים כל אחד מסיבותיו שלו ולאחרונה הסקס רק הולך ומשתפר אבל אתמול לא היה דומה לשום דבר שזכרנו מהשנים האחרונות.

כל חלק בנו שיצא ודרש את שלו, גם קיבל. כל שריר שקיים עבד והגוף והלב התחברו והשלימו את מה שהשיחה הטובה שלנו התחילה.

ההתעוררות שלי מכוונת להרבה כיוונים ונהנים ממנה אלא שאני מוצאת ראויים לכך ואין ספק שאני נהנית מזה אבל ההתעוררות הזאת היא קודם מכוונת אליו, היא בשבילו ושלו.

הוא הראשון בכל כי הוא זה שהלב שלי בוחר בו כל יום והשכל מעריך ומוקיר את הגבר הזה עם המערכת יחסים שלנו כי אני יודעת שכשמוצאים דבר כזה צריך לתפוס חזק ולא לוותר גם אם קצת קשה ולפעמים גם הרבה קשה.

סיימנו את הלילה עם אוכל טוב וזה סופית הפך את היום ליום מעולה כי שיחה טובה, סקס מעולה ואוכל טוב הם בהחלט הנוסחה ליום מעולה או המתכון לשפר אחד גרוע.

אני אוהבת אותך!

אני והוא מתעוררים.

היום זה מהבקרים העייפים האלה(מהסיבות הנכונות) שלא בא לי לעשות שוווום דבר שהכל יחכה חוץ ממני.

הבוקר זה ארוחת בוקר עד למיטה, זה נעים בכפות רגליים מתחת לשמיכה בזמן שאני מריצה פרקים בסדרה כזאת או אחרת, זה לדעת שהכל מתוקתק מסודר מאורגן ונקי וכל מה שנותר לי זה לקום ולשחק או אפילו לא לקום חחחח הצחקתי את עצמי.

עוד ימצא הכלבלב הבר מזל שישרת אותנו.

יום טוב הלכתי לאכול.

זהירות! פוסט תעופה עצמית.

תיזהרו לא להיפגע

יש לי את הימים האלה שאני פשוט עפה על עצמי ובלי לחסוך, עוצרת בכל מראה, זורקת לעצמי חיוך של מה הייתי עושה לך וגם גם... אפילו מדברת לעצמי (אבל אני לא משוגעת... בעצם, לא מתחייבת על זה) ומזכירה לעצמי את כל החיובי ולצערי גם את השלילי אבל בימים כאלה אני פוטרת הכל ב FUCK IT זאת מי שאני וזה הגוף שלי וביחד אנחנו הכי מהממים בעולם. בשבילי.

לשמחתי רוב הימים שלי הם כאלה.

היום זה יום כזה.

לילה טוב

יש לי כף רגל גדולה!

אבל זה בגלל שאני סופר וומן.

סתתם אנחנו באות בכל המידות!

אני מרגישה כמו תינוקת אבל לא בדיוק.

אחרי כמה שנים שהייתי יותר off מאשר on עברתי אפשר להגיד ישר למצב טורבו.

ההבנה הזאת, שהפעלתי על עצמי במודע  דיכוי עצמי אלים מעציבה אותי בעיקר כי זה גרם לי לישון לכמה שנים ולמה לא הייתי נאמנה לעצמי ולמה עושה לי טוב ובעיקר מברכת על כך שלא שילמתי מחיר אישי כבד.

אבל זהו, לא עוד!

אני ערה ואני רעבה.

קדימה מתחילים.