מילים

כלניות, רקפות, סביונים.

האויר מלא במתיקות.

אני יושבת לבד על עשבים ירוקים ורכים.

נושמת את האדמה.

סופגת את קרני השמש החמימות לתוכי.

מתנקה מכל השקרים שלך.

מהבטחות שווא.

מרצונות שהפחד שלך לא איפשר להם להתקיים.

האביב נכנס לי ללב.

בדיוק מאיפה שאתה יצאת.

הרושם שאתה מותיר הוא מקסים.

כל כך רציתי להישאר, להיות בשבילך.

אבל אתה אתה.

אני כבר יודעת להיזהר.

עשב שוטה.

💗