צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מלכה לבנה

אחותה הקטנה של מלכת הלבבות הרשעה.
חזקה ורכה. שקטה ודעתנית. מצחיקה ורצינית.
טובה, נדיבה ואוהבת.
היו שויתרו עליי, אבל אני אמשיך באומץ לב עד שאמצא את המלך הראוי להיות לצידי.
כתבים של אישה ההולכת אחרי ליבה, במסע למציאת אהבה אמיתית, נטולת סודות ומלאת אור ושמחה.
לפני 4 שעות. שני, 22 ביולי 2019, בשעה 10:37

האם הייתי נואשת כל כך לאהבה עד שמילים יפות  סינוורו אותי?

האם הכמיהה לשותף, לאוהב ואהוב, הנמיכה את ציפיותיי מהגבר שאני מבקשת?

הרי מעשים הם מה שקובע בעיניי תמיד.

כזאת אני, אישה של מעשים, וברגע האמת הם שגוזרים את הדין.

האם הלב יכול להיסגר בתוך רגע מרוב פחד?

האם האהבה יכולה להיגמר במהירות הבזק כי אינך אמיץ לעמוד מאחורי מילותיך ואהבתך?

כנראה שכן...

 

 

הלב שלי סגור בקומבינציה מורכבת יותר.

תביא את המפתח ובוא.

להישאר, לא רק לדבר.

 

 

שטח ההפקר מעולם לא נראה מושך יותר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 19 שעות. ראשון, 21 ביולי 2019, בשעה 19:46

 

 

כשהמילים האלה יהיו אמיתיות

אני אדע שאתה הגבר שלי.

 

כי בלעדייך, כל העיר הזאת ריקה

והרחובות בה יתומים

ברגע של געגועים

ברגע של דממה

אקרא לך, שובי אל העיר הזאת

עכשיו אליי.

 

 

אני כאן.

נו, אתה בא?

 

 

 

 

לפני יום. ראשון, 21 ביולי 2019, בשעה 14:41

 

"ברגע של כעס
היא אמרה לו,
תיקח את הכל ותלך מכאן.
אז הוא תפס לה את היד ואמר,
את בשבילי זה הכל.
עכשיו בואי נלך."

 

 

זה הכל.

 

שלי.

שלך.

מסע חיים.

 

לפני יום. ראשון, 21 ביולי 2019, בשעה 08:41

חייתית, תשוקתית, ממלאה.

זיון מלא במבטים עמוקים 

ובצחוק מתגלגל מהבטן

וגמירות מטורפות אחת אחרי השניה.

עם גבר חזק שלא מנסה לפצות על ההשפלות שעבר בילדותו ולפאר את הזין שלו והאגו החולה שלו שצריכים חיזוקים תוך רמיסה שלי ושל אחרות.

גבר טוב שכל מילה שהוא אומר לי היא שלי, שהכל אמת אצלו.

גבר שמחבק ורוצה להזדיין איתי מהבוקר עד הלילה, ואז שוב בלילה, בלי מחשבה לרוץ לאחרת.

גבר שמחזר, שמלטף, ששר לי שירים.

אחד כזה שיכול עליי, אמיץ.

 

כל מה שהיית אתה רק בלי הדפיקות האיומה...

 

 

שלי.

ככה בא לי.

 

 

 

 

לפני יום. שבת, 20 ביולי 2019, בשעה 21:44

 

כל מה שצריך זה אומץ לב.

 

"קוף.

אבל שלך..."

מחייכת...

 

 

 

רק טיפה...

 

 

לפני יום. שבת, 20 ביולי 2019, בשעה 18:22

 

"אחרי החודשים הראשונים שעברנו, הזמן הכרונולוגי איבד משמעות. 

כבר אחרי זמן קצר, ניכר היה שזהו קשר שהולך לכיוון מיוחד. 

יש ביננו תיאום והבנה, גם בשיחות וגם ללא מילים. לא פעם אנחנו חושבים על אותם דברים בדיוק ואפילו משתמשים באותן מילים. 

אני קורא אותך היטב, בצורה שמפתיעה אותך בכל פעם. את מרגישה אותי ורגישה אלי,  בצורה מרגשת מאד. 

יש ביננו כבוד הדדי, הרבה צחוק ושמחת חיים. הפכנו חלק חשוב זה מחיי זו, משמעותיים זו לזה. 

לכל אחד מאיתנו מסגרת חיים שלמה, ואנו נותנים לה את מקומה בכבוד הראוי. 

לכל אחד מביננו, יש מקום גם לשקט שלו, לספייס הנדרש, למקום שהוא רק שלו. 

בעודנו שם, בספייס, אנו נטענים, נותנים לדברים להתברר ולהצטלל, וממשיכים הלאה יחד. 

המרחב האישי והפרטי שלנו מתמזג למרחב משותף, כר פורה לצמיחת היחד שלנו."

 

היום מחקתי את כל המילים שכתבתי לך ופתאום ראיתי את זה... משהו שכתבת לי ושמרתי...

בדיחה עצובה... אתה בכלל לא יודע כבוד מהו... ובודאי שלא יודע מהי אהבה...

אז מוחקת גם את זה...

איך אומרים כאן? יושמד...

חח... מעניין לעוד כמה נשים שלחת את אותן המילים בדיוק... בעצם לא...

 

 

אין צורך בתגובות. תודה.

 

 

 

לפני יום. שבת, 20 ביולי 2019, בשעה 16:23

 

אוהבת אותה.

 

 

 

לפני יומיים. שבת, 20 ביולי 2019, בשעה 11:55

 

"היה זה יום בהיר,
שמיים בלי ענן,
זה לא גן עדן פה, אם יש גן עדן שם.
אפילו האויר היה פתאום מתוק.
שאלתי מה קרה,
שאלתי מה קרה.
למען האמת,
צריך לומר פשוט,
רציתי כבר להתאבד איתך מרב יאוש.
תמיד אחרי הסערות הכל נרגע פתאום.
שאלתי מה קרה,
שאלתי מה קרה
היום.
חבל - אל תהרסי,
חבל - אל תשקרי,
חבל, לא יהיו כבר ימים כמו היום."

 

 

מה עוד יש להוסיף?

זה לא גן עדן פה, אבל אפשר לנסות שיהיה,

כל אחד בחלקת האלוהים הקטנה שלו...

זה הולך רק באהבה...

 

 

 

 

 

לפני יומיים. שבת, 20 ביולי 2019, בשעה 06:59

קוראת פוסטים מטריפים על מעשי אהבה באהבה ענקית ואז מגיע המשפט, ואז הוא הלך.

(לבית שלו בדרך כלל, זה עם האישה והילדים)

לאן יש לגבר ללכת אם שם זו האישה שלו???? התשוקה שלו? האהבה שלו? כל מה שעושה לו טוב?

איך אתה יכול לחזור לאישה המשעממת והקרה שלך ולהתנהג כאילו הכל בסדר???...

 

 

 

 

להעמיד פנים שאתה חי כשיש רק מקום אחד שבו זה נכון...

 

 

לפני יומיים. שישי, 19 ביולי 2019, בשעה 21:27

מאהבה.

בכל אופן לא פיזית...

אבל מה הטעם לחיות בלעדיה?...

 

אין גברים נורמאליים בחצי הכדור הזה?...

מה כבר ביקשתי? 

רק אחד.

טוב.

הכי טוב.