אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב
הצטרפ/י לכלוב תוך דקות - ובחינם
הרשמה התחברות

מלכה לבנה

אחותה הקטנה של מלכת הלבבות הרשעה.
חזקה ורכה. שקטה ודעתנית. מצחיקה ורצינית.
טובה, נדיבה ואוהבת.
היו שויתרו עליי, אבל אני אמשיך באומץ לב עד שאמצא את המלך הראוי להיות לצידי.
כתבים של אישה ההולכת אחרי ליבה, במסע למציאת אהבה אמיתית, נטולת סודות ומלאת אור ושמחה.
לפני 39 דקות. שלישי, 19 במרץ 2019, בשעה 16:41

החלומות של אחר הצהריים הם הכי מוזרים.... כבר שכחתי מה חלמתי... אתה היית שם בטוח, שוב בפרצוף אחר, שגם כן דרש סטירה, אבל זה היה כל כך אמיתי שבא לי לקום להתאגרף על השק איגרוף שלי עכשיו... אך במקום זה יש פורימון שאני מצופה להיות בו... הייתי מעדיפה להיות מצופה במשהו אחר... במקום שאין בו אלף ילדים צורחים והוריהם הגוערים...

 

פורים שמח#2

 

 

חושבת שאולי שמתי את זה פעם באותו הקשר... אבל ג'ף תמיד בא לי טוב. אוהבת אותו.

 

 

 

לפני 5 שעות. שלישי, 19 במרץ 2019, בשעה 11:45

מי שמכיר אותי יודע שזה לגמרי הקטע שלי, תראו בקליפ.

לפעמים בא לי להיות כל כך רעה, אבל אני לא מצליחה. תמיד ההיגיון הדפוק שלי גובר על הלב הקטן והעצוב הזה...

לפעמים בא לי לסגור הכל, מול כולם, כמו לפני שהכרתי אותך. חומות אבן, חרכי ירי וצלפים. זהו. 

לא מביאה את עצמי לסמוך שוב. 

תמיד נדמה לי שכולם משקרים. ואולי לא נדמה לי, אולי זה באמת כך...

למה היית צריך לעשות לי ככה??? ללב הפצוע שלי משנים... הרי ידעת כמה פצוע הוא היה... מגברים רעים אחרים.

אני מיוסרת כי אין לי תשובות שמתקבלות על הדעת. הבעיות והסבל והעצב שנסחבו מימים ימימה... דפיקות. אלה לא תירוצים מספיק טובים.

מגיע לי טוב וקיבלתי כל כך רע.

רע שהביא איתו את הכאב הכי בלתי נסבל שחוויתי בחיי.

אתה.

מצטערת שהכרתי אותך...

הרסת לי את החיים.

מתגברת כל כך לאט...

 

 

 

קארמה איז א ביצ'... 

לא שוכחת.

 

 

 

לפני 6 שעות. שלישי, 19 במרץ 2019, בשעה 11:11

11:11

יש לי רק משאלה אחת.

כזאת אני, בחורה צנועה...

לפעמים מידי...

לפני 10 שעות. שלישי, 19 במרץ 2019, בשעה 06:58

אני אוהבת אותך! את הכי נהדרת! 

ככה העירה אותי ליבונת לאחר שגילתה את הכובע החמוד שהכנתי לתחפושת המרי פופינס שלה.

נוני האמינם הבלונדי המתוק בא להראות לי איך יצא החימצון שעשינו לו אתמול בלילה...

התעוררתי בחיוך ענקי.

מה הייתי עושה בלעדיהם...

 

 

פורים שמח ומבדח, חברים!

 

 

לפני 17 שעות. שני, 18 במרץ 2019, בשעה 23:40

ריק בלב, ריק בלעדיך.

כל כך הייתי צריכה מילת עידוד קטנה היום, יום כל כך ארוך וקשה...

לא קיבלתי... גם כשהתחננתי מזמן לא נתת לי כבר אף מילה... לא יכולת.

 

כולם אומרים לי כמה אני יפה, כמה אני מוצלחת, כמה הבישולים שלי נפלאים, שהכל יוצא לי כל כך יפה, שאני מוכשרת כזאת, שאני מרשימה בעבודה שלי, שאגיע לגן עדן כי אני הכי טובה.... 

ובכל זאת אף אחד לא רוצה אותי... 

לא באמת...

בכל זאת כשאני כמהה למילת אהבה היא אינה בנמצא...

אני שוכבת במיטה, גופי כואב, ליבי על סף התקף לב, לוחץ ומציק, ומרגישה ריקנות איומה. 

לבד נורא... 

 

ליל מנוחה.

 

 

 

 

לפני יום. שני, 18 במרץ 2019, בשעה 14:44

מתגעגעת לגבר שלי שישמור עליי.

שידאג לי ויטפל בי ויצחיק אותי.

 

המלאך השומר שלי.

 

 

בוא.

כי גם פיות צריכות מלאך...

 

 

 

 

לפני יום. שני, 18 במרץ 2019, בשעה 13:15

איזה יום מצחיק!!!! מזמן לא צחקתי ככה!!!!!

כנראה שאני כבר די בסדר.

את כל הדרך עשיתי לבד, תודה.

היית האחרון שאתן לו לפגוע בי ככה.

עד כדי ריסוק...

 

עכשיו טוב.

אצלי פשוט.

תמיד.

כי מה יש לסבך כל דבר?...

 

לפני יום. שני, 18 במרץ 2019, בשעה 11:58

גברת זקנה אחת קראה לי עכשיו חוצפנית כי ישבתי לידה על ספסל ולא הסכמתי שהיא תיגע לי בתחת.

העולם הזה הולך ומתדרדר!!!

שאנשים ילמדו לשמור את הידיים שלהם לעצמם...

יאק... הלכתי להקיא...

לפני יום. שני, 18 במרץ 2019, בשעה 09:02

הצלחתי לא לחזור היום למיטה אחרי כל סידורי הבוקר וההסעות.

שותה קפה לצלילי הציפורים.

מתענגת על דברים קטנים שלא יכולתי לראות ולהנות מהם בגלל העצב...

חודשים ארוכים של עצב וכאב לב...

כל החיים ב-הולד.

עם הזמן הכל עובר, זה נכון, רק למה התהליך כה ארוך וכרוך בכל כך הרבה כאב?...

עדיין כועסת עליך, אבל גם זה יעבור ואהיה משוחררת ממך סופית.

 

גאה בעצמי.

 

 

 

 

לפני יום. שני, 18 במרץ 2019, בשעה 06:51

לתת את כולי אני יודעת.

לתת את כולי לאדם הנכון זה קשה יותר,

פשוט כי קשה למצוא את האדם הנכון שיעריך, יוקיר ויכבד את כל הטוב הזה שהפלתי בחלקו.

להעניק את ליבי, גופי ונשמתי לך היתה טעות. ואני אחת שלא מאמינה בטעויות ביקום הזה.

המחשבה עוד מכרסמת בי לפעמים... איך לא ראיתי? איך נתתי ונתתי בלי גבול, כשאתה נהנה מכל העולמות כולם ומלהטט ביניהם כרצונך... 

איך יכולת לעשות לי את זה??? אהבת חייך, או שלא... אמרת את כל המילים הנכונות, אלה שהייתי צמאה לשמוע, לחצת בכל הנקודות החשופות, אבל הדפת אותי בכעס כשנגעתי בך אני.

היית גאה בנשים אחרות כאן על כברת דרך שעברו, אך לא בי שניסיתי לרפא אותך מפצעיך העמוקים בעזרת אהבתי.

האשמת אותי בלי להתבלבל... באמת פחדתי שתמות בגללי, נאכלתי מרגשות אשמה אינסופיים. רוע כזה ממך אליי. ידעת מה זה עושה לי ועשית את זה בכל זאת.

 

אנשים לא משתנים, משננת זאת לעצמי. אל תחזור לעולם. האהבה שלי לא מגיעה לך. קור הרוח שלך הרג אותי. פשוט מחץ אותי לגמרי.

שקר על שקר בלי להניד עפעף...

פורים הוא החג היחיד שאהוב עליי בשנה, והשנה אין בי טיפת התרגשות.

נשמה כבוייה ועצובה...

בגללך.

בנייה מחדש של עצמי, לאט לאט.

מנסה לסמוך, להאמין שוב...

זה קשה וכואב...

הנה, יום חדש מתחיל לו.

 

 

בוקר טוב.