אַבָּא שֶׁלִּי שֶׁרוֹאֶה נִשְׂגָּב בֶּחֻלִּין
(תִּרְאִי כַּמָּה יָפָה הָעִיר הַזּוֹ
כַּמָּה יָפִים הָאֲנָשִׁים)
מַסְבִּיר לִי אֶת אִינְסְטֵלַצְיָת הַלֵּב:
״עִם עֶצֶב אֶפְשָׁר
לַעֲשׂוֹת שְׁנֵי דְּבָרִים -
לִלְבּוֹשׁ אוֹתוֹ אוֹ לְוַותֵּר עָלָיו
אִם אֶפְשָׁר לְוַותֵּר - תְּוַותְּרִי
אִם אִי אֶפְשָׁר - תִּלְבְּשִׁי
יֵשׁ מוּזִיקָה שֶׁבּוֹכָה כְּאֵב - תַּקְשִׁיבִי לָהּ
יֵשׁ סְפָרִים שֶׁנִּכְתְּבוּ בַּחֲלֵב עֶצֶב - תִּקְרְאִי אוֹתָם
וּלְכִי הַרְבֵּה לַיָּם
וּסְעִי לְאַט
וְתִזְכְּרִי שֶׁתָּמִיד עָדִיף לְהַרְגִּישׁ
מִלֹּא לְהַרְגִּישׁ
וּתְנִי לָעֶצֶב לָגוּר בָּךְ
רַק אַל תַּאֲמִינִי שֶׁהוּא אַתְּ
בַּסּוֹף הוּא יִתְעַיֵּיף, הָעֶצֶב
וְיֵלֵךְ
וְתַגִּידִי, טָעַמְתְּ פַּעַם פּוֹמֶלָה
כָּזוֹ טְעִימָה בַּחַיִּים שֶׁלָּךְ?
וְיֵשׁ לָךְ כָּל מָה שֶׁאַתְּ צְרִיכָה?״
(כֵּן, אַבָּא, הַכֹּל)
לימור ויסברג כספי.
--------------------------------