מילים

וכן, לפעמים הדגדוג הזה קורא לחזור...

יותר מידי אושר שיצרתי לי,

חיים רגועים וסוערים הרחק מכאן

בתוך שפיות יחסית.

השעמום הרגיל והמשמח נפרץ

והזהמה מבעבעת ברכות.

לשכב על הגג ולראות כוכבים

בקור המקפיא הבלתי נסבל הזה

ולהיות חלק קטנטן ובלתי משמעותי מהיקום.

ככה.

אף אחד לא מכיר אותי באמת.

באפלה.

מתחת לכוכבים.