מילים

אני מוצאת את הכלוב כמקום די מבחיל בדרך כלל, אם כי לעיתים אפשר לכתוב בו מילים שאני לא יכולה במקומות אחרים, ומי שמכיר אותי יודע שאיני חוסכת בהתבטאויות חדות ונוקבות במדיות אחרות.

הרגעים האלה שאני מבקשת הפוגה והסחת דעת בידורית מן החיים הרציניים והאינטנסיביים שלי אל תוך עולם וירטואלי ולא לגמרי ממשי, לא רציני שמהווה שעשוע קליל.

ביחוד באלה שהמאבק קשה ומכביד, שאז אני מצטערת שאין לצידי שותף טוב לחלוק איתו בכל המתרחש.

לא פשוט למצוא איש מספיק אמיץ שיוכל להכיל את כולי. לפעמים נצבט לי הלב מסדרות או סרטים הוליוודים המתארים שלל תלאות בחייהם של זוג, און ואוף ושוב, אבל בסוף הם ביחד למרות הכל... 

מעט מגוחך וילדותי וגם כאלה הם לפעמים חיי...

אז הנה, פרקתי.

לסיום שיר.

שקט.