לפני 3 שנים. 20 בפברואר 2021 בשעה 17:22
לא היה פנאי לחשוב על בכי בכלל.
אבל כשאני מבלה שבת אצל אחותי אני רואה איזה סדרה עוד מהימים שהייתי נוער. אז הדמעות תמיד זולגות.
הדמויות כה דומות לי ולביתי, החוויות, מהלך החיים.
דמעות של גאווה ושמחה ותודה על כל מה שיש ודמעות של עצב על הלבד...
ככה הם החיים.