מילים

ליפשיץ שרה על גידי. זה אחד השירים שאני הכי אוהבת.

מזכיר לי את הילדות הדי רחוקה שלי.

כשאחי הצעיר היה בכיתה ג או ד ילד אחד אמר לו שאמא שלו (שלנו) שמנה והוא נורא נעלב והחטיף לו מכות. 

כמובן הזמינו את אמא שלי למנהלת על הילד שלה שמרביץ והוא הסביר שאמרו עליה שהיא שמנה. היא צחקה ואמרה לו, נכון, אני שמנה. אז?

גדלנו בריאים מאוד. לא עשו סיפור משום דבר.

(פעם היא זרקה את כל הבגדים של אבא שלי החוצה ולא ראינו אותו, לא יודעת כמה זמן, אבל מתישהו הוא חזר ולא דיברו על זה יותר).

מה זה דימוי גוף?... בחיים לא עשיתי דיאטה, לא עליתי כמעט על משקל, את מי זה מעניין?

הנשמה היא הכל.

אני מתה על שרון ליפשיץ, היא מגניבה.

זוכרת את היום ההוא, הפעם הראשונה שהתחבקנו וזה היה כמו לחזור הביתה...

כבר עברו שנים מאז.

הכאב כבר נשכח מלב... היום ראיתי אותך באיזה מקום והייתי גאה בך על מעשייך, למרות שפגעת בי קשות אז.

חושבת וחולמת אהבה.