מילים

כל הדרך חשבתי איך ירגיש סוף סוף להיפגש באמת. איך יהיה מגע ידיך על גופי, מה יהיה הטעם של שפתיך על שפתיי, על הניצוצות שמתלקחים לאש כאשר נפגשות עינינו...

הגעתי, התחבקנו והתפשטנו בסערה. כל כך רצינו את היחד המתוק המרגש.

כמה גדולה היתה אכזבתי לגלות שאתה אדם כה קר, שבכלל לא אוהב מגע, לא אוהב להתנשק ארוכות, אלא רק את האקט של הזיון... מזיין (לא משהו) ואחר כך מסובב את גבך אליי כאילו אנחנו נשואים כבר ארבעים שנה...

איש חסר רגשות, מחושב, עצוב...

בסוף יצאנו מהמיטה והתלבשנו למרות שרציתי להישאר עירומה איתך...

קפה לא טעים במיוחד, שיחה לא קולחת במיוחד, אבל הדירה משגעת. מוארת, צבעונית, יפה.

השמש כבר כמעט שוקעת ואני יוצאת ממך.

אכזבה עצומה.

זה כמעט לא התחיל... וכבר נגמר.