אני שומרת את המקום הזה על אש נמוכה.
כמו בחור שלא באמת סגורים עליו. נחמד שהוא בסביבה, אבל לא רוצים בחברתו כל הזמן. יותר פורקן לדברים שאין להם במה בשאר הרשתות החברתיות.
שמתי לב שכשיש לי צורך לכתוב או להיות פה זה בד"כ בגלל שעובר עליי משהו לא טוב.
אפילו הוא אמר לי את זה. אני לא יודעת אם אני מסכימה עם דבריו. עכשיו טוב לי (יחסית) והנה בכל זאת עשיתי מנוי. עד שאעלם שוב. יום אחד זה יהיה כנראה לתמיד. או יום אחד זה יקרה בלי שנרגיש.
יש פה כמה בלוגים אחלה ואנשים סבבה (טוב, לפחות הרוב שאני נתקלתי בו) .
בשנה וחצי האחרונות האדם היחיד שהיה קרוב אליי מכאן זה זה בסוגריים. קרוב בקטע חברי, טוב אולי גם בדסמי. גם גלידת פיסטוק הייתה שם.
עשינו הרבה דברים ביחד. לאו דווקא מיניים.
יש לנו תחומי עניין משותפים. לו יש Ocd ופטיש לנשים מעשנות אבל כנראה שאני לא מחדשת לכם יותר מדי.
בפעם הראשונה שנפגשנו ישבנו בבית קפה ועישנתי מולו בידיים רועדות. לא ידעתי למה לצפות. במהלך התקופה הפסקתי לעשן. הוא היה בסדר עם זה. קודם כל הבריאות.
הוא כזה מפרגן אפילו קנה לי פעם בורקסים לא טריים מרולדין. אבל זה לא הוא אשם. הם יצאו נבלות כששאלנו אותם אם זה טרי הם ענו: "כן זה מהבוקר", "אין לכם מה לדאוג". נראה לי שעד היום הוא משלם עליהם. בקיצור חזרנו אליי הביתה אכלנו את הבורקסים קודם ואז עשינו סקס. בעצם הפוך.
פייר הוא אחלה שולט. אבל יש לו קטעים שהוא אחזר. פעם אחת הוא נתן לי סטירה. הרמתי עליו יד בחזרה (אני לא פרייארית) והוא עצר אותי.
קנגורו סוררת.
לא לאילוף.
ואלה עכשיו נזכרתי שיש מנוי אז הנה תמונה 🙃
