שברור לי שאני צריכה לישון.
כי אני גמורה.
אבל יש לי דחף לגבב שטויות.
אוי הנזקקות שלי לבלוג הזה.
לכלוב הזה.
כמעט כל מה שאיחלתי לעצמי קיבלתי ובמקום לשמוח מזה מספיק שיקרה משהו מינורי שלא יסתדר כדי שאשכב על הריצפה כמו ילדה קטנה בקניון בצרחות.
מנפלאות יום ראשון.
היום הייתי אמורה ללכת ליוגה, אבל העדפתי שופינג במקום. משהו באמת לא בסדר אצלי אם היום שלי נגמר בשופינג.
אני שונאת שופינג. אם אני צריכה בגד מודדת אחד שנראה לי קונה ויוצאת.
אף פעם לא הבנתי את הנשים האלה שמודדות חצי חנות.
למי יש זין לזה???
לא אוהבת לקנות בגדים, לא נהנית מזה.
ולא נהנית מזה שכל אחת שעוברת מחווה דעה. כשאני יוצאת מהתא עם מעיל פרווה שנראה עליי כאילו שחטתי 10 שועלים ואומרות "וואוווו זה כל כך מתאים לך" .
יבת זונה עד היום יש לי מעיל פרווה עומד בודד בארון שלא מתאים לאף עונה או אירוע. תמותי ושיקברו אותך עם אחד כדי שלא יהיה לך קר. כי זה ממש יפה לך.
בכל אופן אני לא אוהבת בגדים מעדיפה עירום.
מסעדות לעומת זאת, אני ממש אוהבת.
האוכל הכי טעים כשאוכלים בידיים. לפסטה בולונייז בכלל יש לי חולשה.
תמיד רציתי שיאכלו לי פסטה בולונייז מהבטן ושאבו את שאריות הבשר שיצטברו בפופיק.
אשקר לכם אם אגיד שלא חולפת לי כל פעם המחשבה ש"וואו אכלתי יותר מדי. אולי אני פשוט אקיא ואמשיך לאכול מנות שלא טעמתי".
ככה זה כשאת שמנה.
לא משנה כמה תשקלי או איזה מעיל תלבשי תמיד תישארי הילדה השמנה.
#זה שלפנייך בדבוש יכול לאכול את הלאפה האחרונה ולך לא ישאר. תזדרזי.
