לפני שנתיים. 28 בדצמבר 2021 בשעה 21:41
ולפעמים אני תוהה אם כולם במשרד שונאים אותו כמוני. או אולי יותר.
הוא מרשה לעצמו להוציא את התסכול בעבודה. עלינו.
וזה חרא. ועדיין אנשים ממשיכים לעבוד במקום הזה. עדיין אני ממשיכה לעבוד במקום הזה.
כל כמה ימים הוא בוחר שעיר לעזאזל ודואג לצרוח עליו כשדלת המשרד שלו פתוחה כדי שכולם ישמעו.
זה גורם לי להתכווץ בכיסא.
התחלופה גבוהה וכל שני וחמישי יש אצלנו פיטורים.
הפחד הזה בלילה ששכחתי משהו, שפיקששתי לא עוזב אותי.
יש לילות שאני לא מצליחה להירדם רצוף בגלל הלחץ.
אני יודעת שאני לא במקום הנכון, אבל מושכת בשביל הניסיון.
בבקרים האחרונים אני מגרדת את עצמי מהמיטה בדקה ה-90 בלי חשק.
קשה להישאר במקום בו לא טוב לך.
