סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הפינה שלי

העונש שלכם.
לפני שנתיים. 7 בינואר 2022 בשעה 20:12

איזה מגניב זה היה אם היית יכול להחזיר סיטואציות אחורה, אבל הפעם כשאתה מכיר את האנשים ואת מה שהם עלולים לעשות לך ולהתנהג אחרת מבלי שהם יזכרו תכונות/מידע שלך.

היה חוסך לי שברון לב אחד על בחור שממש אהבתי, היריון לא  רצוי מבחור ששם לי משהו במשקה ובאסה רצינית על מישהי שהחשבתי אותה לחברה טובה.

תמיד קיימות מחשבות שליליות. אצלי לפחות. אני מנסה לנווט את המוח שלי לחשוב דברים חיוביים. למרות זאת, אפשר להגיד עליי שאני אופטימית (יחסית). 

אני זוקפת מזה הרבה לזכות היוגה. אני מרגישה שהיא שינתה לי את החיים ואת ההסתכלות שלי על דברים מסוימים. 

לא מיותר לציין שכשהייתי מגיעה לשיעורים הראשונים עם 0% גמישות ורואה אנשים בני 70 עושים עמידת ראש, זה היה מתסכל אותי. 

הדבר שהכי הלחיץ אותי (ואני בטוחה שמלחיץ גם אחרים אבל הם לא מעזים להגיד את זה בקול), זה שבתנוחה מסוימת יברח לי פוק.  

עכשיו דמיינו כיתת יוגה שלמה, 25 איש בערך מגיעה תלמידה חדשה ובורח לה. היא בטוח לא חוזרת לשיעור נוסף אחרי זה.... 

אז בשיעורים הראשונים בעיקר התפללתי. לאלוהים שירחם עליי, למורה שתרחם לאבא ולמי ולא. 

היום אני מכורה לזה. 

המוח אותו מוח, אבל הקוד שונה. 

היוגה שינתה אותו. 👩‍💻🧘‍♀️

A-paradox - גאוני
לפני שנתיים
פשוט אורי​(שולט){-GODDESS​-} - אני חשבתי שהפחד הכי גדול זה שיקרע הטייץ,
מעניין מה עובר בדמיון של כל אחד ואחת
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י